שדי חמד דברי חכמים שו"ת נח

כשרים, וכן אם קדש רק לפני ב' ואחד מהם קרוב והעידו כבר לפני הב"ד מ"מ בעת הקידושין היה הקידושין לפני עד אחד עכ"ל, והרב נו"ב במ"ת סי' ע"ז הנז"ל נמשך ג"כ אחר סברת הב"ש עי"ש (בד"ה ואפילו לדעת הש"ך) וא"כ לא נפלאת לומר שכן היא דעת הריב"ש ולכן הוצרך לבא מטעם דקי"ל דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין, וכבר כתב בשו"ת אור לי סי' ע' אות י"ד דשלמים וכן רבים תפסו כדברי הרב ב"ש דלשיטת הרא"ש דבעינן תרווייהו אין עדות הקידושין מתבטל מפני הצירוף, והם הרבנים אבני מילואים בסי' מ"ב ע"ד הרמ"א הנ"ל, וכן הישועות יעקב שם וחת"ס אה"ע סי' ק' וגם בתשו' רע"ק איגר שהביא הרב פ"ת בסי' מ"ב סק"ח חושש להחמיר כסברת הרב ב"ש עי"ש, ואף דמדקדוק דברי הרב ב"ש נראה שלא כתב כן אלא גבי צירוף הקרוב אבל לא בצירוף פסול והוא בא ליישב דברי הרמ"א והרמ"א נקט דהאחד מהם קרוב, וגם הנו"ב מיירי בצירוף קרוב, וע"ד הרמ"א הנ"ל כתב הרב באה"ט בסק"ח בשם הר"ם פאדווא דוקא קרוב אבל פסול אפילו לא ידע הכשר בפסלות חברו אין עדותו עדות ואם כן אי אפשר ליישב בזה דעת הריב"ש דהא מיירי בצירוף עד פסול כיעי"ש. מ"מ לענד"ן דלפי טעמו של הרב ב"ש חין לחלק בזה בין קרוב לפסול כלל, אלא דבלאו הכי אין דעתי נוחה לישב כן דאין דרך הפוסקים לסתום דכל כי הא ודאי מיבעי ליה לאודועי דגבי קידושין לא אמרינן דתתבטל העדות, דעל מי סמך ויבינהו, ולולא שהרב ב"ש אמר דבר זה לא היינו יודעים אותו. וכן לא נכון בעיני לומר דס"ל כרבינו ישעיה מיטראני או כמו שצדד הנו"ב וכדעת הרב מוהר"י בי רב בסי' ע"ו הנ"ל דגבי קידושין וגטין לא נאמר דין זה דהי"ל להריב"ש לבאר כן, ולכן שפיר תמה עליו הרב משל"מ דמסתמא קידושין שוו לשאר דינים דנמצא אחד קרוב או פסול תתבטל כל העדות

ועיקר דינו של הרמ"א דמקדש בפני שנים והאחד קרוב הוי כמקדש לפני עד אחד וכלומר דלדעת הרא"ם וסמ"ג חוששין לקידושיו אינו מוסכם כמו שיראה הרואה בדברי מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ רס"י ל"ו שכתב שיש מן המורים שלמדו מדברי התוס' במכות פ"ק ד"ה אמר ר' יוחנן וכו' שאע"פ שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לעד אחד מיהא מהני ויש לחוש להצריכה גט כסברת הרא"ם וסמ"ג שחששו לעד אחד אבל מוהר"א קאפסאלי חלק עליהם דהתוס' לא כ"כ להלכה ולמעשה וכו' ועוד דלא כ"כ אלא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות ודיני קידושין לדיני נפשות דמיין עכ"ל והזכיר מחלוקת זה בכנה"ג אה"ע סי' מ"ב הגב"י אות י"ג וכתב שבתשו' כתב דאין לחוש לדברי החולקים שהזכיר מוהר"א קאפסאלי והזכיר שם הרבה פוסקים דקיימי בשיטת מוהר"א קאפסלי דאין לחוש משום מקדש בעד אחד כיון שיש עמו עד פסול מבטל העדות כאילו לא היה ומשמע מסתמיות הדברים שם דאין חילוק בין נמצא קרוב לנמצא פסול וכמו שכתב מפורש בכנה"ג ח"מ הנ"ל (דכיילינהו בחדא מחתא) ועיין לקמן באות נ"ד (בד"ה ומה שכתב וכו') מה שרשמתי בענין זה (הוא בקונטרס זה סי' ע"ה)

עוד כתב שם (בשו"מ מ"ת סי' ל"ז הנ"ל) ומה שהביא דברי ש"ב הנתיבות סי' ל"ו כבר כתבתי בתשו' להאבד"ק סקאלא לדחות כל דברי הנתיבות וח"ו לסמוך ע"ז שכל דבריו תמוהים עכ"ל וכונתו היא למ"ש בנתיבות בהתשו' שבסוס"י ל"ו לענין הגט שהיו עדים קרובים זה לזה שכ' ע"פ מ"ש הנו"ב מ"ק סי' נ"ח דבקידושין וגטין כל שלשה רשאין לעדות מעצמם וא"כ שוב אין שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול דראיית עדים פסולים אינו פוסל ראיית הדיינים וא"כ לדידן שצריך להיות ג' בנתינת הגט אף דעד החתימה הוא פסול אינו פוסל אלו תו"ד והאריך ע"ש והתשו' שרמז השו"מ שהשיב להאב"ד דק"ק סקאלא הלא היא שם בסי' ע' ודבריו בזה הם שם בדף נ"ז ע"ב (ד"ה ובזה מיושב היטב) שהביא תו"ד הנתיבות וכתב שכל דבריו נרפים ולדבריו יתבטל כל ענין נמצא אחד קרוב או פסול בגטין וקידושין והרי התוס' והרא"ש במכות דף ו' הק' איך נמצא גטין וקידושין כשרים שיש שם קרובים ופסולים ומאי קושיא הא בודאי נותן הגט או הקידושין בפני ב"ד של שלשה וכו'. ולכן חלילה לסמוך על דבריו אפי' בשעת הדחק עכ"ל ויש לתמוה שנעלם מהם דמדברי הריטב"א בשם רבו בחי' לקידושין דף מ"ג ע"א ומדעת המפרשים החולקים על סברת רבו ומדברי הריטב"א בחי' לפ"ק דמכות ה"ד בשו"ת אור לי סי' ע' מאות ט' והלאה מתבאר יפה דגם בענייני גטין וקידושין איתיה להאי דינא דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וכן הוא דעת הרבנים מוהרד"ך בית כ"ד והרדב"ז ח"ג סי' ש"ז ומוהר"ם אלשקר סי' ט"ז ומוהר"י בי רב שהביא שם ומוהרי"ו סי' ז' ונאמן שמואל ומוהרשד"ם ומוהרש"ך וגבעות עולם ושביתת יו"ט ועוד כמה וכמה מרבנן בתראי המובאים באור לי שם דמתבאר מדב"ק דגם בענייני קידושין וגטין אמרינן דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ועם שהרב פ"ת באה"ע סי' מ"ב סק"ט מייחס להריב"ש בסי' רס"ו דס"ל דבקידושין לא אמרינן תתבטל עדותן לא נכון לענ"ד לומר כן היפך דעת כל הנך רבוואתא דסברי בהיפך (אחר החיפוש ראיתי מ"ש בשו"מ מהד"ק בח"ב סי' נ"ח על דברי הנתיבות הנ"ל עי"ש)

ומ"ש שם (בשו"מ הנ"ל) בשם הקצה"ח דכיון דבעינן שייחד עדים לגוף הדבר לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכתב ע"ד שזה נכון הנה ס' קצוה"ח אין בידי לראות דב"ק דלפי הנראה יש סתירה לסברתו ממה שפלפלו התוס' והרא"ש שם במכות על הקידושין וגטין הנעשים בפומבי במעמד קרובים ופסולים למה לא נפסול עדות הכשרים מפני צירופם ולפי דברי הג' קצה"ח אין מקום לקושייתם ועוד יש לתמוה דלפי הנראה כונת הקצה"ח היא לומר דאע"ג דלא ייחד עדים כשרים מ"מ כיון דדינא הוא דבעינן עדים לגוף הדבר הוה ליה כאילו ייחד עדים כשרים ואם לכך נתכוון הנה מדברי הריטב"א בקידושין דף מ"ג הנז"ל מתבאר להיפך שהרי כתב דבקידושין צריך לייחד עדי הקידושין בפירוש דאל"כ הו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול ואף דלמיחזי קאתו ובכה"ג בד"מ כשר מ"מ בקידושין דאין העדות בא לאמת הדבר בלבד רק דאין לקידושין קיום בלא עדים לכן שעת ראייתם היא שעת העדות ואם נצטרף קרוב או פסול מתבטל עדות הכשרים עי"ש הנה מפורש דלא סגי בלתי ייחוד עדים ולא אמרינן דהו"ל כמייחד עדים ועוד איני מבין למה לא יקשה על הקצה"ח מדברי הראשונים שעמדו לתת טעם על הקידושין שנעשים בקהל רב ויש שם קרובים ופסולים והוצרכו ליישב כל מר כדאית ליה דש"מ דסברי דאין לחלק בין שאר דברים לגטין וקידושין וכמו שכן הק' הג' שו"מ ע"ד הנתיבות והכי נמי היה לו להק' ע"ד הקצה"ח ומלבד שלא רפרף על דבריו סיים ואמר מר דזה נכון והוא תימה לענ"ד שוב מצאתי שדברי הקצה"ח נאמרו ונשנו בספרו אבני מילואים בסי' מ"ב סק"ו (בד"ה ובעיקר) וראיתי שכתב שלולא דברי הראשונים שהקשו על גטין וקידושין שנעשים בפומבי וכו' נ"ל ליישב וכו' עי"ש ונמצא שכבר הרגיש דמדברי הראשונים שעמדו בזה לא משמע דסברי הכי אלא קידושין וגטין שוו לשאר דברים ובכולהו אמרינן עדות שבטלה וכו' ומסתמא בסיגנון זה הם דבריו שבקצוה"ח ולכן לא היה מקום להקשות עליו אלא מאיזה בקיאות בש"ס ולכן כתב הג' שו"מ דאין להקשות ע"ד מהש"ס דגטין וכו' עי"ש ומ"מ ודאי אין דעת הגאון קצוה"ח לסמוך על דבריו להקל בדבר אחרי דמדברי הראשונים מוכח דלא סברי הכי

לכן נלע"ד דאין מקום להקל בעדות קידושין לא ע"פ סברת רבינו ישעיה מיטראני ולא עפ"י סברת הג' שב יעקב ולא עפ"י סברת הג' נתיבות המשפט ולא עפ"י סברת הג' קצוה"ח דאין סברת כל אחד מהם מוסכמת לדינא ויתכן דנוכל לעשות סברתם סניף להקל. אבל להחמיר נראה דיש לחוש לסברת רבינו ישעיה מיטראני דבקידושין וגטין לא אמרינן בטלה כל העדות ולפי דברי הרב כסא דהרסנא אפשר שזהו סברת רבני שפירא ולפי דברי הרב פ"ת אפשר שכן דעת הריב"ש ונלוו בסברא זו (לחלק בין שאר דברים לגטין וקידושין) הגאונים שב יעקב ונתיבות המשפט וקצוה"ח אף דלא ראי זה כראי זה וחלוקים בטעמם מ"מ הצד השוה שבהם דבקידושין וגטין אמרינן תתקיים העדות בשאר וגם מדכתבו הרבנים כסא דהרסנא וערך השלחן דדעת רוב הפוסקים שלא לחלק בין שאר דברים לגטין וקידושין משמע דסברי דסברת ר"י מיטראני לאו