שדי חמד דברי חכמים שו"ת נג

לעדות מן התורה או אף בפסולים מדרבנן הדין כן, עיין באור לי סימן ע' אות ג' ואות ה' ואות ח' ואות יו"ד משם בארה שה שהרבנים כנה"ג ונו"ב כתבו בשם מרן הבית יוסף בתשו' דבדרבנן לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה וכו' ושהרב אורים ותומים בסוף סי' ל"ו כתב דליתנהו להני מילי בתשו' מרן. שוב נדפס שו"ת שואל ומשיב תניינא וראיתי שם בח"ב סי' ל"ז וז"ל ומ"ש מע"ל לסמוך וכו' וכשיטת הב"י הובא בכנה"ג דבדרבנן לא אמרינן עדותן בטלה יפה כתב וכו' מריהטא דלישניה נראה שלא ראה דברי מרן הב"י בגופן שלהן רק סמך עמ"ש בכנה"ג בשמו אבל חידוש הוא שנעלמו ממנו דברי התומים הנ"ל גם הרב ישועות יעקב באה"ע סי' קס"ט סק"ו בסוף התשו' בד"ה והנה דעת הרמב"ם) כתב וידוע מ"ש הכנה"ג בשם הב"י דבפסול מדרבנן לא. אמרינן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ולא זכר דברי התומים אמנם סיים שבמ"א האריך דאף בדרבנן אמרינן עדותן בטלה, ודוקא בנוטל שכר להעיד דפוסל עדותו מטעם קנס וכאן לא שייך זה כיון שיש שנים בלעדו אבל בשאר פסולין מדרבנן פוסל עדותן אם נמצא וכתב שהביא ראיה לזה מדברי הרא"ש בפרק זה בורר ד' כ"ו ע"ב גבי החשוד על העריות כשר לעדות וכו' בצירוף קושית הש"ס במכות ד' ו' נרבע יציל וכו' עי"ש שדבריו סתומים לענ"ד וכונתו לפי הנראה היא עפ"י מ"ש התוס' שם לפי הגהת מוהר"ם דקושית הש"ס היא מנרבע לרצונו ומשום דהוי רשע עי"ש גם בשו"ת צמח צדק החדש באה"ע סי' נט"ר נמשך אחר מ"ש הרב כנה"ג בשם תשו' מרן הב"י דלא אמרינן בדרבנן עדותן בטלה ולא זכר שר דברי התומים והוא חדוש (ושם שקו"ט אי אמרינן בדיינים שבטלו מקצתם בטלו כולן או דוקא בעדים ועיין מה שכתבתי בזה בקונטריס אסיפת דינים במערכת חליצה סי' ג' אות ד') הנך רואה שרים רבים נמשכים אחר מ"ש הרב כנה"ג בשם מרן הב"י, והרב התומים מכחיש את זה ולא מצינא לאישתעויי ניתי ס"ת וניחזי כי ס' התורה הזה (שו"ת מרן הב"י) אין מצוי אצלי ומי שנמצא אצלו יראה איזה יכשר

אמנם מה שהכריח בתומים שלא כמ"ש הכנה"ג בשם מרן ממ"ש הריטב"א וז"ל וראיה מדברי הריטב"א שנסתפק בנוטל שכר להעיד דעדותן בטלה אם מבטל כל העדות שהיה בצרופו והעלה דלא הואיל ואינו פסול גמור הא אילו היה פיסול גמור מדרבנן פוסל כל העדות וכן נכון וברור לדינא עכ"ל הנה. דברי הריטב"א הם בחי' לקידושין על ד' ח"ן ע"ב ועין רואה דמ"ש בשמו שהעלה וכו' הואיל ואינו פסול גמור וכו' ליתנהו שם להני מילי רק כתב בזה הלשון ואפשר שאין עדות הכשרים נפסל מפני צרופיו וכן העתיק לשונו הרב משל"מ בפ"ה מהלכות עדות הלכה ד' ומדברי הרב ארעא דרבנן באות תד"ע נראה שהריטב"א כתב בפשיטות שאינו פוסל עדות הכשרים אמנם עינינו הרואות דהריטב"א כ"כ בלשון ואפשר. ולכל הדברות הנה לא הוזכר כלל בדברי הריטב"א מ"ש בשמו בתומים הואיל ואינו פיסול גמור כי היכי דנידוק הא אילו הוא פסול גמור מדר' פוסל כל העדות ויש לומר דטעמא דאינו פוסל את שעמו היינו משום שכך שורת הדין נותנת דבפסול מדר' לא אמרי' עדות שבטלה וכו' איברא דאכתי לא איפרק מחולשא דהא הריטב"א לא פשי"ל אי בדרבנן אמרינן עדות שבטלה וכו' והוא דלא כמאי דפשי"ל להכנה"ג בשם מרן בתשו'. ותמיה לי על הרב פ"ת בח"מ רס"י ל"ו שהעתיק כל דברי התומים ולא יעיר עמ"ש בשם הריטב"א כיעי"ש וכן קשה על מ"ש בס' ימי שלמה ד' קס"ד ע"ג שגם הוא השיג עמ"ש כנה"ג בשם מרן. מדברי הריטב"א כמ"ש בתומים וכ' ששו"ר בתומים וכו' עי"ש (ואולי חי' הריטב"א שבידי הוא דפוס אחר ונשמט משם מה שכתבו בשמו)

ובעדות אשה שנמצא גזלן (דפסול לעדות אשה) אי אמרינן עדות שבטלה מקצתו וכו' שקו"ט בזה בשו"ת רעק"א סימן קכ"ד ועיין בנו"ב מ"ק אה"ע סי' מ"ה וסי' מ"ו ובשו"ת עדות ביהוסף להג' מסלאנים בההערה שבסי' א' כתב דמתבאר מדברי הריטב"א למכות ד' ד' והנמק"י פ"ד דיבמות בד"ה דגם בעדות נשים אמרינן בטלה כולו

אחר זמן רב כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר ישראל אזישטיין נרו' בע"ס עמודי אש (עמ"ש באור לי בשם התומים) שבספרו בקונטריס יו"ד סי' ט' השיג על התומים דבאמת כן מבואר בתשו' מרן הב"י כמ"ש בשמו הכנה"ג ושם ראיתי שהעיר עמ"ש בתומים בשם הריטב"א כמו שכתבתי בעניותי. וכתב עוד במכתב הנ"ל שמצא בשו"ת זכרון יהודה להרר"י בן הרא"ש שנחלקו קמאי אי בפסולי דרבנן אמרינן עש"מ בטלה כולה דחכם אחד כתב בד' ל"א וז"ל ואין לומר בפ"ע דרבנן נמצא אחד מהם קא"פ ע"ב דהא קרא קאמר עפ"י שנים עדים יקום דבר וקרא בדאוריתא מיירי ואין לומר כל דתקון רבנן כע"ד תקון שלא נאמר זה אלא להחמיר ולא להקל ושכנגדו חלוק עליו בד' ל"ב ע"ב ול"ג ע"א וס"ל דגם בדר' אמרי' כיון שבטלה מקצתה בטלה כולה ע"כ תו"ד אהימנותי' דמר סמיכנא כי ס' זכ"י הנ"ל לא שכיח גבאי

עוד ראיתי במכתב הנ"ל שהביא מ"ש הצ"ץ שם דהא"ז פסק כשמואל דפוסק כרי"ו במכות ד' ו' דדוקא בד"ן אמרי' עש"מ בטלה כולה ושבמ"א כ' לכאורה יש ראיה מדתנן חלצה בב' או בג' ונמצא אח"מ קא"פ וכו' דמשמע דלא נפסלו הב' משום שנמצא אח"מ קא"פ ואתי שפיר לשמואל ולא לר"ן ואף שכתבתי לתרץ וחלילה להרהר אחר שכל הפוס' פסקו כר"ן וכו' וע"ז הק' הג' מורי"א נרו' במכתבו הנ"ל וז"ל ולא אדע מה זו ראיה דהא המשל"מ בהל' עדות פי"ו ה"ה הוכיח מזה דבדיינים לא אמרי' נמצא אח"מ קא"פ וכו' עכ"ד נרו' ואני אוסיף לתמוה מניה וביה דהרי הצ"ץ גופיה בסי' קס"ב כתב מדנפשיה להוכיח ממתני' דחלצה בב' וכו' הנ"ל דבדיינים לא אמרי' נמצא אח"מ קא"פ וכו' (ולא זכר את דברי המשל"מ כמו שכתבתי ע"ד בקונטריס אסיפת הדינים מער' חליצה סי' ג' אות ד' עי"ש) והוא תימה ששכח דברי עצמו שבסי' קס"ב דלפי דבריו אין ראיה להא"ז משם לפסוק כשמואל. אך באמת נראה דכל כמה דלא ידעינן איה מקום כבוד דבריו דשקו"ט בזה אין מקום להקשות עליו דשמא מה שתי' במקום אחר היינו היא גופא דהתם בדיינים עסיקינן דבהם לא נאמר נמצא אחד מהם וכו' וכמ"ש בסי' קס"ב

עוד כתב בצ"ץ דקשה על הא"ז דפסק כר' יוסי ממ"ש בגטין ד' ח' ע"ב גבי גט נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכו' וגט כד"מ דמיא כמ"ש בב"י ח"מ ססי' ל' ותירץ דהא"ז ס"ל דגט כד"ן דמי כמ"ש בתוס' מכות שם וכתב ע"ז הרב הנ"ל ואין נראה כן ממ"ש הא"ז בתשו' סי' תשמ"ה דלכן בעינן ג' בגטין משום דדמיא לתחלת דין עי"ש דס"ל להדיא דהוי כד"מ עכ"ד נרו' ולי הדל אפ"ל דכיון דכ' התוס' בד"ה אמר ר"י בטעם החילוק שבין ד"מ לד"ן משום דבד"ן אם העדים הם שנים ונמצא אח"מ קא"פ בטל העדות לגמרי משא"כ בד"מ דמחייב שבועה א"כ גבי גט נמי דאם הם שנים בטל העדות לגמרי בנמצא אח"מ קא"פ אית לן למימר דבג' נמי עדותם בטלה כמ"ש התוס' שם בד"ה שמואל דלענין זה מיהא כד"ן דמי אף דבעלמא חשיב גט כד"מ אך מ"ש עוד הרב צמח צדק דאפשר דהא"ז אינו מפרש בההיא דגטין ד' י"ח הטעם משום שמבטל את הכשרים כפירש"י ותוס' אלא הטעם כיון שהקפיד הבעל שיהיה עשרה עדים א"כ כי נמצא קא"פ פשו להו ט' עדים ע"ז יפה השיגו הג' הנ"ל יצ"ו דמדברי הא"ז בהל' גטין סי' תשי"ג מתבאר יפה דמפרש כפירש"י. עוד ראיתי במ"כ הג' הנ"ל נרו' שכ' (אחר שהביא מ"ש המ"ל דבדיינים לא אמרינן נמצא אח"מ קא"פ וכו') ובאמת לשיטת מרן הב"י א"ש המשנה דמ"ש רש"י דהדר הו"ל שנים הוא אפי' היכא דאחד קרוב קורבה דרבנן דבזה לא אמרינן דבטל כל העדות עכ"ז החליצה פסולה משום דהו"ל שנים עכ"ד יצ"ו מחשבתו ניכרת דמפרק כלאחר יד הוכחת רבנו המשל"מ משום דאף אי נימא גם בדיינים כן מ"מ בקא"פ דר' לא אמרינן הכי. ואינו נכון לקוע"ד דלומר דרש"י מפרש קא"פ דמתני' בין בקא"פ מדאוריתא ובין מדר' ודאי לא יתכן דא"כ מה הלשון אומרת דהדר הוה ליה שנים הא בקא"פ מדאו' און גם אחד דכבר נתבטלו ע"י צירוף הקא"פ ולכן אם באנו לפרש דברי רש"י עפ"י שיטת מרן הב"י עכ"ל דרש"י מפרש קא"פ דמתני' בדר' דוקא דבזה הוא דשייך לומר דהדר הו"ל שנים וכמה