שדי חמד דברי חכמים שו"ת יב

מדבריו דעיקר דבר זה הוא לזהירות בעלמא וראה זה חדש לפאר דורנו הגאון המפורסם נצי"ב מלך יצ"ו בספרו הנורא העמק שאלה בפרשת וזאת הברכה שאלתא קס"ט אות א' דמתבאר מדבריו דמר סבר דהא מילתא מדאורייתא היא ע"ש בד"ה ונראה וכו' ובסוף הדבור ההוא ובמ"ש שם בד"ה אחר שזכינו לכ"ז וכו' דשבועה חלה עליו כמ"ש הר"ן בנדרים דף ח' דכל שאינו מפורש בתורה שבועה חלה עליו וכו' עי"ש ובהרמנותיה דמר אמינא דאין לנו הכרח דדבר זה הוא מדאורייתא ומזקנים אתבונן רבנן קדישי הנ"ל דנקטי דהוא רק מדרבנן וכדבריהם נראה עיקר

וכתב שם בהעמק שאלה דאע"ג דהא דמצוה בו לא נאמר דוקא בגוף המצוה אלא גם בהכנה דמצוה אמרו מצוה בו כמו בהכנה לשבת דרבא מלח שיבוטא וכו' מ"מ אינו אלא בהכנה הכתובה בתורה כמו בשבת דכתיב והכינו את אשר יביאו והכנה דמצה דכתיב ושמרתם את המצות ועשיית סוכה שהיא הכנה לישיבת סוכה ומפורש הכנתה בתורה חג הסוכות תעשה וכן הרבה אבל הכנה שאינה מפורש בתורה אף שהמצוה היא גופא מן התורה אין בהכנתה משום מצוה בו יותר מבשלוחו ויצא לו כן מדברי הש"ס ופירש"י במסכת מכות דף ח' אמתני' דמה יער רשות אף כל רשות וכו' עי"ש (ומה שהעיר שם אההיא דפסחים דף ד' באתרא דיהבי אגרא לבדיקה וכו' דהא משום מצוה בו צריך לבדוק בעצמו וכו' עיין להרב מג"א בסי' תל"ב סק"ה ולהרב פרמ"ג שם דבמקצת עשיית המצוה ע"י עצמו סגי משום לתא דמצוה בו והביא ראיה מש"ס הנ"ל) ועפ"י דבריו יתכן ליישב קצת דברי הרב תוספת שבת בסי' ר"ן הביא דבריו מרן חיד"א במחזיק ברכה שם אות ג' שעמ"ש המג"א וה"ה בכל מצות מצוה בו יותר מבשלוחו כתב ע"ז הרב תו"ש ולפי"ד ראוי ליזהר בזה גם בסעודת מילה וחתונה וכיוצא בזה ולא מצינו זה בשום מקום גם בתשו' חו"י סי' ר"ה גמגם על מה שהקלו רז"ל בכבודם לכבוד שבת והרי גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה וא"כ הבו דלא לוסיף עלה ודוקא בשבת דינא הכי וכו' ותמה עליו מרן חיד"א מה לו כי יזעק על המג"א הלא דברי המג"א תלמוד ערוך הוא בידינו ברפ"ב דקידושין השתא בשלוחו מקדש בו מבעיא אמר ר"י מצוה בו יותר מבשלוחו כי הא דרב ספרא מחריך רישא וכו' הרי דהש"ס מדמה שאר מצות לכבוד שבת וכו' עי"ש אמנם עפ"י האמור יש ליישב דודאי גם הרב תו"ש מודה דבעשיית גוף המצוה אמרינן בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו כמבואר בש"ס דקידושין אלא שמדברי המג"א משמע ליה דכונתו לרבות כל הכנות דמצוה וכשם דבהכנת שבת אמרי' מצוה בו הכי נמי בשאר מצות אמרינן בהכנה דידהו מצוה בו דדומיא דמאי דאיירי ביה קמרבי והיינו הכנה ואהכי קאמר דלפי דבריו דגם בהכנה דשאר מצות איתא להא המצוה בו א"כ ראוי ליזהר גם בסעודת מילה וחתונה דאינהו נמי הכנה למצוה הוו וזו לא שמענו שבכל המצות איכא בהכנה דידהו משום מצוה בו וכו' והכנת שבת שאני שכתובה ומפורשת בתורה משא"כ בהכנה דמילה וחתונה אבל ודאי בגוף המצוה גם הוא מודה דאמרינן בכל המצות מצוה בו וכו' כנלע"ד להליץ בעדו כי היכי דלא נשוייה כמאן דלא ידע סוגיא ערוכה ומפורסמת וצריך לומר דלא אסיק אדעתיה דאיכא תו מצות אחריני דכתיב הכנה דידהו מפורש בתורה ואהכי קאמר דדוקא בשבת הוא דאתמר מצוה בו ואי נמי דשבת ודכוותיה (דמפורש הכנה דידהו בתורה) קאמר וק"ל ומ"מ לגבי דידן יש לנו לומר דכונת הרב מג"א לא לרבות כל הכנות דשאר מצות קאמר אלא להגוף המצו' קאמר דאמרינן בכלן מצוה וכמו שהבין מרן חיד"א וכן הבין מדבריו הרב פרמ"ג בא"א והראה מקום ההיא דרפ"ב דקידושין ומה שהקשה עוד מרן חיד"א ע"ד הרב תו"ש מדאמרינן בכריתות דף ט"ו ארע"ק שאלתי את ר"ג ור"י באטלס של אמאוס כשהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רב"ג וכו' דמדהוצרך התנא לומר דהלכו ליקח בהמה למשתה בנו מוכח דרצה לאשמועינן דלהיות סעודת מצוה של חתונה נתעסק בו ר"ג בעצמו עם היותו נשיא וגדול ליהודים והוא היפך דברי הרב תו"ש עי"ש (מדקדוק לשונו משמע דהוכחתו איננה מגוף המעשה שעשה רב"ג כי אם בזאת ממה שהוצרך התנא להשמיענו זאת ולזה עיניך תחזנה למרן מוהרד"ף בס' שושנים לדוד פ"ג דכריתות מ"ז ולהרב תפארת ישראל שם במה שהוצרך התנא להשמיענו דבר זה) נראה דאפשר ליישב עפ"י מ"ש מני"ר גופיה לקמיה בהתווכחו עם הרב באר יעקב שכתב דפרנס שממונה על הצבור מותר לו לעשות מלאכה של מצוה אף בפני רבים ולא חשיב מזלזל בכבודו דכיון דמשום מצוה קעביד זהו כבודו והוכיח כן מההיא דרב"ג ור"י שהלכו ליקח בהמה למשתה וכו' וכתב ע"ז מרן חיד"א לדחות ראיתו דאין זה ענין לאיסור מלאכה לדיין שלא אסרו אלא לעשות מלאכה כי ההיא דרב נחמן (בקידושין דף ע' דהוה עביד מעקה וכו') דהוה עביד מלאכה בחרושת עץ וכההיא דירושלמי דסנהדרין שהיה שובר עצים וכיוצא משאר מלאכות אבל להסתחר וללכת לקנות להסכים סכום המקח עם המוכר ואשר משרתיו יביאו אח"כ החפץ או הסחורה לביתו נראה דאינו אסור דאין זה בזיון דכמה שרים וגדולים יעשו כן וא"כ אין ראיה מההיא דר"ג דרך הלוכו ישלח דברו אמירה בעלמא ע"כ ולפי זה גם דברי הרב תו"ש יש ליישב דלשיטתו בכוונת. דברי המג"א אין ראיה לסתור סברתו מההיא דר"ג ור"י והוא דהפוסקים בסי' ר"ן כתבו דצריך לעשות מלאכה בעצמו להכנת שבת כי הא דרב ספרא וכו' והיינו לעסוק במלאכות גמורות כחטיבת עצים וכדומה וכשכתב הרב מג"א דה"ה בכל המצות היינו לומר דבכל המצות חייב לעסוק במלאכה גמורה לצורך הכנתם דומיא דהכנת שבת ולזה שפיר קאמר דזו לא שמענו להצריך לעסוק במלאכה לצורך הכנת שאר מצות ומדר"ג אין ראיה דלא היה אלא אמירה בעלמא

סימן

מד

(מקונטרס הכללים מערכת המ"ם אות נ"ד

) מד מצוה בו וכו' בש"ס אמרו לענין כבוד שבת ולקידושי אשה וכתב הרב מג"א סי' ר"נ סק"ב דה"ה בכל המצות ועי"ש להרב שע"ת ומדברי הרב מג"א הללו השיג הרב פ"ת באה"ע סי' ל"ה סק"ב על הרב יד המלך פ"ל מהלכות שבת שכתב דדוקא בקידושין ושבת אמרינן מצוה בו וכתב ע"ד דאשטמיטיתיה דברי המג"א וכו' וכן משמע בש"ס בכמה מקומות ע"כ ועיין בדברי הרב מוהרש"ז שרשמתי באות ובסימן הקודם בגופן שלהן ובמנחות דף ל"ג ע"א ר"ג בנה ביתא וא"ל לר"ן קבע לי מזוזה וכו' ולא קפיד משום מצוה בו וכו' משמע קצת כדברי הרב יה"מ דבשאר מצות לא קפדינן והרב תבואת שור סי' כ"ח סקי"ד הביא ראיה מזה שלא כדעת הרב ש"ך ח"מ סי' שפ"ב ודחה ראיתו הרב חכמת אדם בקונט' בינת אדם שער או"ה סי' ז' דלא ידע ר"ג לקבוע מזוזה וכו' עי"ש ואינו נראה בעיני דאי איכא נידנוד איסור בדבר הו"ל לר"ן ללמדו סדר הקביעות ולא להסכים עמו לקובעה בעצמו ומ"מ הרבה מחברים משתמשים בהא דמצוה וכו' גם בשאר מצות עיין להרבנים מוהרד"ף בפי' הספרי (וה"ד הרב משק ביתי דף קמ"ד ע"ב) ובית יהודה יו"ד סי' כ"ו ומסגרת השלחן סי' ש"מ סל"ד וקמח סולת דף ל"ט ע"ב סוד"ה תכף וע"ע מג"א סי' תל"ב סק"ה וחק יעקב וש"ע הרב שם והרמ"א בהגהה בסי' תנ"ג ס"ח וח"י שם וק"ל והרב נחמד למראה בח"א דף ס"ג ע"ג כ"כ לענין מעקה ועי"ש מ"ש בשם הרב מוהרימ"ט והבאתי דבריהם בקונטרס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות ט"ז והרבנים עו"ש ותו"ש ובגדי ישע סי' רע"ג הביא דבריהם הרב פתח הדביר בח"ג דף צ"א ע"א שקו"ט בברכת קידוש אי אמרינן מצוה בו וכו' או סגי במה ששומע דשומע כעונה עי"ש והרב שם אריה אה"ע סי' נו"ן כתב דבגט דאיכא מצוה בגירושין אמרי' מצוה בו ולענין משלוח מנות הרב יפה ללב נר"ו בסי' תרצ"ה אות י"ט כתב ששמע שרב אחד מתחסד עם קונו עבד חסיד להביא המשלוח מנות בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו ולא ישר בעיניו לפי שמשמעות הכתוב ודברי הפוסקים הוא שתהיה מצוה זו ע"י שליח לשלוח מנות ולא שיביא בעצמו וכו' עי"ש ש"מ דנקטי להא בכל המצות ואף דמדברי הרב תוס' שבת מביא מרן חיד"א בכוונתו דדוקא בהכנת צרכי שבת הוא דאיתא דהא דמצוה בו מ"מ לפי מה שכתבתי באות הקודמת (בסי' הקודם) להליץ בעדו הרי גם הוא מודה דבכל המצות אמרינן מצוה בו. גם מרן חיד"א שם הביא בשם הרב באר יעקב בח"מ סי' ח' דף צ"ו ע"א דבכל המצות אמרינן הכי ושנסתייע מדברי