שדי חמד דברי חכמים שו"ת קה

שלישי מדקי"ל ביו"ד סי' שמ"א ס"ב דמי שמת לו מת בשבת ולא נקבר בלילה ונקבר ביום א' אינו מתפלל שחרית שתים לתשלומי ערבית כיון שבלילה היה פוטר מחמת אנינותו וכבר עבר זמן תפלת ערבית אבל מבדיל אחר שיקבר המת וע"כ דהטעם דהבדלה אינו מתורת תשלומין אלא דזמנה נמשך ע"ס יום ג' ודין זה הוא ממוהר"ם ומרדכי אבל הרא"ש ס"ל דאינו מבדיל אחר הקבורה כיון דבעת זמן ההבדלה היה פטור דומה לחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני ובהא קמפלגי דלמוהר"ם אינו מדין תשלומין ולהרא"ש הוא מדין תשלומין ונפ"מ טובא להלכה בהזיד ולא הבדיל דלדעת הרא"ש אין לו תשלומין אלו דברי הרב יצ"ו ולפי זה יש לתמוה על מרן הב"י דמזכי שטרא לבי תרי דממ"ש בא"ח סי' רצ"ט שכח ולא הבדיל וכו' דמשמע דאם הזיד ולא הבדיל אין לו תשלומין מוכח דס"ל דהמשך זמן ההבדלה הוא מדין תשלומין וממה שפסק ביו"ד הנ"ל דמבדיל אחר הקבורה מוכח דס"ל דאינו מדין תשלומין וכמו שהוכיח הגאון יצ"ו ועלה בדעתי לומר דלפי מה שכתבתי לחלק בזה בין כשמבדיל ביום ראשון עצמו דאינו מתורת תשלומין אלא משום שהיום הולך אחר הלילה וכשתקנו להבדיל במוצאי שבת יומו בכלל לכשמבדיל מאחר יום ראשון שאז הוא מדין תשלומין לק"מ משום דמ"ש ביו"ד דמבדיל אחר הקבורה מיירי בנקבר ביום ראשון ויש שהות בו ביום להתפלל ולהבדיל וקאמר דאם לא עבר זמן תפלת שחרית יתפלל ולא ישלים תפלת ערבית אבל מבדיל והיינו משום דמה שמבדיל ביום לא מפני תשלומין אלא שזמנה גם היום ובענין זה מיירי מרן כמשמעות לשונו אבל אין ה"נ דאם נמשך קבורתו עד אחר יום ראשון כשם שאינו משלים תפלה שהיה פטור בה בזמנה כן נמי אין חייב להבדיל כיון שאינה אלא תשלומין דיום ראשון וביום ראשון היה פטור מחמת אנינותו ומתיישבים שפיר פסקי מרן ואין נסתר מחמתו אבל חזרתי בי מפני מראית עין אשר ראיתי להרב הלבוש שם שכתב בלשון זה ולענין הבדלה יבדיל אחר שנקבר המת דלא דמי לתפלה שאין זמנה אלא בערב ומ"ש שאם שכח ולא התפלל יתפלל שחרית שתים אינו אלא בתורת תשלומי החוב שהיה חייב בלילה אבל חיוב התפלה כבר עבר לפיכך אם לא היה חייב בלילה אינו צריך לשלם למחר אבל ההבדלה לא משום תשלומין נגעו בה אלא החיוב הראשון של ההבדל מן הקדושה מושך אחר השבת כל שלשה ימים דבתר שבתא מיקרא כמ"ש בלבוש החור סי' רצ"ח ס"ה לפיכך כל שלא הבדיל במ"ש חייב להבדיל בכל השלשה ימים שאחר השבת כל אימת שיכול נראה לי עכ"ל הרי שכתב מפורש דאם לא הבדיל כל יום ראשון ומשמע מפני שנמשך אנינותו עד אחר יום ראשון מבדיל עד סוף יום שלישי דכשם שבתפלה אם נקבר בלילה ויש שהות להתפלל מתפלל לפי שעדין לא עבר זמנה כן אם לא הבדיל כל יום ראשון מחמת אנינותו מבדיל אחר יום ראשון אחר שנקבר המת לפי שעדין לא עבר זמן ההבדלה והוא רב תנא דמסייע להגאון יחיה ולפי זה הדרא קושיא לדוכתא דהני תרי פסקי שבא"ח סי' רצ"ט ושביו"ד סי' שמ"א סתראי נינהו וגם בגוף דברי הרב הלבוש קשה שדבריו הם היפך דברי הראשונים הנ"ל שכתבו דמה שמבדיל ע"ס יום ג' הוא מדין תשלומין וכן יש לתמוה ע"ד הרב ט"ז שם בסק"ז ובסי' שצ"ו סוף סק"א וז"ל ואין כאן דמיון להבדלה וכו' דשם הוא עיקר זמן ההבדלה מתחלה כך שימשך זמנה כל השבת או עד ליל ד' ולא אמרינן דאם לא הבדיל במ"ש הוי ההבדלה שאח"כ תשלומין על מ"ש אלא עדין זמנה ממש ודומה לתפלת ערבית וק"ש שאחז"ל שזמנה קודם אכילה וכל העובר חייב מיתה ואעפ"י כן זמנה כל הלילה והכי נמי ממש כן הוא להבדלה וזה נכלל במ"ש מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך כל השבת כולה עכ"ל וצ"ע

גם במה שהוכיח דלדעת הרא"ש הוא מדין תשלומין והיא הוכחה נכונה לענ"ד ומוכח לפי זה דגם ביום ראשון עצמו ס"ל להרא"ש דמה שמבדיל הוא מדין תשלומין יש לתמוה לפי זה שהרי מדברי הרמב"ן בתוה"א בענין אבילות ישנה שכתב ומ"מ למ"ד מבדיל והולך כל היום כולו משום כולי יומא כלליא דמוצאי שבת הוא מתבאר יפה דמה שמבדיל ביום ראשון לא מתורת תשלומין אלא משום דלילה ויום אחד הוא ולמ"ד מבדיל כל השבת כתב שם דכולהו יומי עד יום ד' תשלומי דראשון נינהו ומדלא כתב דכולהו תשלומי דמוצאי שבת ודקדק לכתוב תשלומי דראשון נינהו נראה דגם למ"ד מבדיל כל השבת דשאר) הימים הם תשלומין אין בכלל זה יום ראשון דיום ראשון זמנו הוא) ולא תשלומין ולהכי כתב דכולהו תשלומי דראשון כלומר תשלומין של יום ראשון דלילה ויומו הם עיקר החיוב והשאר הם תשלומין ועינינו הרואות דהרא"ש במסכת תענית פ"ד סי' מ' הביא דברי הרמב"ן ולא רפרף על דבריו והיה לו לגלות שאין דעתו כן אלא גם מה שמבדיל ביום ראשון הוא משום תשלומין ויש ליישב בדוחק וצ"ע וסהדי במרומים שכתבתי כל זה טרם עיוני בכל דב"ק (בראותי שחזר לכתוב אם שכח ולא הבדיל במוצאי יו"ט וכו' חשבתי שנעתק לשקו"ט אחרת ולא ידעתי כי סופו נעוץ בתחלתו וכתבתי מה שעלה בדעתי לשאת ולתת בדב"ק) שוב ראיתי שם (בד"ה וראיה לדברינו) שכתב דלולא דמיסתפי היה אומר שמחלוקת הפוסקים בזמן הבדלה אם יום ראשון בלבד או ע"ס ג' ימים תלוי בסברא דהמשך זמן הבדלה אם הוא מדין תשלומין או לא דהפוסקים עד סוף יום ג' סוברים שהוא מדין תשלומין והילכך כל זמן הנקרא בלשון בני אדם אחר השבת אף דזמנו אינו אלא במ"ש מ"מ יכול להבדיל מצד תשלומין ומ"ד כל יום ראשון ס"ל דאינו משום תשלומין אלא כל יומא קמא זימניה הוא דכשתקנו להבדיל במוצ"ש כל מעל"ע בכלל ונפ"מ לדינא דמי שהיה פטור כל יום ראשון אז א"צ להבדיל לכל הדעות דאף למ"ד דמבדיל עד יום ד' כיון שאינו אלא לתשלומין זה שהיה פטור כל זמן החיוב אינו בתשלומין אלו תוד"ק והוא מכוון למאי דכתיבנא בעניותין דמ"ש מרן ביו"ד סי' שמ"א דמבדיל אחר הקבורה לא מיירי אלא בנקבר ביום ראשון וחל עליו חובת ההבדלה אבל אם לא נקבר עד ליל ב' אינו מבדיל כיון שכל זמן החיוב היה פטור אך לפי הנראה לא שלטו מאורות עיני קדשו בדברי הרב הלבוש שהבאתי דמוכח להדיא דס"ל דגם בכה"ג מבדיל אחר הקבורה דהכל זמן חיוב הוא ואין כאן תשלום כלל. ומ"ש דלולא דמיסתפי וכו' אני אומר ישמח צדיק אם ספקות שלו כך שכיונה דעתו לדעת הרמב"ן שהבאתי שמתבאר שסובר כן אלא שאין כן דעת הבה"ג לפי מה שפירש דבריו הר"ן כנז"ל גם מה שכתבתי למעלה דלפי הוכחתו מדברי הרא"ש דהוא מדין תשלומין מוכח דגם ביום ראשון מה שמבדיל הוא מדין תשלומין ראיתי שם שכתב כן וכתב דמוהר"ם שכתב דמבדיל למחר כשנתחייב ס"ל באמת דביום ראשון אינו מצד תשלומין וכו' עי"ש תיתי לי שזכיתי לדעתו יצ"ו

ובעיקר הדין שלפנינו (במי ששכח להבדיל במוצאי יו"ט עד כמה הוא זמן ההבדלה) הביא שם בשם רב גדול חיים עד העולם יצ"ו דאחר יו"ט אין תשלומין כי אם ביום שאחר החג שהוא קשור ושייך לימי החג ולא דמי לשבת שמבדיל עד יום ד' דהתם שאני דקדושת שבת נמשכת עד יום ד' וכמ"ש הקרבן נתנאל בגטין וכ"כ האר"י בשם הזה"ק והביא ראיה לזה מסוגיא דגטין דף ע"ז ומפסחים דף ק"ו והרב המחבר נר"ו דחה ראייתו ואדרבא הוכיח לאידך גיסא משיטת הרי"ף והרמב"ם דסוברים דאינו מבדיל אלא ביום ראשון ואילו גבי גט סוברים דאחר השבת הוא עד יום ד' וכו' עי"ש ויש טעות בדבריו שפלטתו קולמסו שלא מדעת בעלים במה שייחס להרמב"ם דאינו מבדיל אלא יום ראשון ולא כן הוא האמת כמבואר בדבריו בפרק כ"ט דין ד' שפוסק כמ"ד כל השבת כולה אלא שיש נוסחא בדבריו שמבדיל ע"ס יום ד' וכבר כתבו דהנוסחא האמתית היא עד סוף יום שלישי עיין בדברי מרן בכ"מ ובב"י ועכ"פ הוא פוסק כמ"ד כל השבת ולא כמ"ד כל היום וגם בדעת הרי"ף דעת הרב קרב"ן בפרק ער"פ דט"ס הוא בהרי"ף אלא גם הוא פוסק כמ"ד כל השבת אלא שלא הזכיר מדברי הר"ן שם שהבין בדעת הרי"ף דפוסק כמ"ד כל היום וכן ייחס לדעתו הרמב"ן בתורת האדם שם ובעיקר דברי הרבנים טובים השנים הבונה והסותר יחיו יש לפלפל לבנות ולסתור ובגוף הדין בשכח ולא הבדיל במוצאי יו"ט לא הביא לנו מדברי הרב הנ"ל יצ"ו מנא ליה דבמוצאי יו"ט יכול להבדיל כל היום דאימור כיון דלא דמי לשבת אין לו שום תשלום אלא בלילה הוא דמבדיל ויש להסתפק בדעתו אם הוא משום דס"ל דיום אסרו חג קשור עם החג ומשו"ה הוא דמצי להבדיל בו כדמשמע מרוצת לשונו וא"כ נפ"מ דביום שאחר ר"ה דאינו חשוב אס"ח לדעת הרב משחא דרבותא שהבאתי במערכת ה"ה הנז"ל אינו יכול להשלים אף אם הוא חולה שמותר לו לאכול ולשתות) ואפשר ס"ל