שדי חמד דברי חכמים טז

סימן א (מקונטרס הכללים מערכת הוי"ו אות י"ג)

א ואני אומר:

כתב הרדב"ז בתשו' החדשות סי' תצ"ה דאסור לתלמיד לומר ר' אומר כך וכך ואני אומר כך וכך דהוי כחולק ומבזה רבו ומרן חיד"א בברכ"י יו"ד סי' רמ"ב אות ג' הקשה עליו ממ"ש רשב"י במס' ר"ה ד' י"ח ארבעה דברים היה דורש רע"ק ואין אני דורש כמותו ונראין דברי מדבריו וניחא ליה דאגדה שאני ודברי הרדב"ז בהלכה למעשה עיי"ש ותמיה לי איך תנוח דעת עליון בזה שהרי מצינו בכמה מקומות בש"ס שאומר כן תלמיד על דברי רבו אף בגופי הלכות. א) במס' שבת ד' כ"ה ע"ב אמר רב נחמן אמר רב הדלקת נר בשבת וכו' ואני אומר מצוה. ב) במס' יומא ד' מ"ג ע"ב דאמר ר' יוחנן משום רש"מ בן יהוצדק שחיטת פרה בזר פסולה ואני אומר כשרה ואמרינן שם דרי"ו אפילו לרביה לא ציית והיינו רבו שאינו מובהק כמ"ש רשב"ם בב"ב ד' קי"ד סוף ע"ב דלשון זה (אמר פ' משום פ') מורה שאינו רבו מובהק ופשוט דאף דלרביה לא ציית מיהו זלזולי ודאי לא מזלזל ביקריה. ג) בכתובות ד' ק"ו ע"א אמר ר"ן אמר רב נשים האורגות בפרכת נוטלות שכרן מתרומת הלשכה ואני אומר מבדק הבית ובפ' המפקיד ד' מ"א סוף ע"א אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן נהוראי משונה שליחות יד וכו' ואני אומר אינה משונה וכו'. ד) בפ"ק דע"ז דף ט"ז סוף ע"א אמר רב חנן וכו' אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה ואני אומר אף למכירה. ה) שם בפ' כל הצלמים ד' מ"ד ע"ב א"ר חמא בר"י אמר ר' הושעיא תשובה גנובה השיבו ר"ג לאותו הגמון ואני אומר אינה גנובה (פירש"י ר' חמא קאמר ואני אומר ופליגא אד"ר הושעיא רביה) הנך רואה דחכמי הש"ס משתמשים בלשון זה על דברי רבם וגם בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ראינו שכותבים כן ע"ד הגדולים מהם ולא חשו משום שמץ בזיון ח"ו עיין בדברי רש"י במס' שבת ד' קט"ו ע"א בד"ה טעונים ובמס' ביצה ד' כ"ד ע"ב בד"ה ולערב ובמס' ב"ב ד' כ"ה ע"א ד"ה מעורפו אני שמעתי וכו' ואני אומר וכו' ומסתמא שמע כן מגדולים ממנו או מרבותיו ועיין בדברי הרמב"ם בהלכות ברכות פ"א דין ה' ובדברי הר"ן בנדרים ד' פ"ג ע"ב. והרא"ש בפרק במה אשה סי' יו"ד כתב כן ע"ד הרמב"ן ובר"פ מפנין כ"כ ע"ד הרז"ה ועיין עוד לו בפ"ה דמס' ברכות סי' יו"ד ועיין בדברי התוס' במס' חולין ד' ל"ד ד"ה מאן חבריא שנראה קצת שכונתם להקשות שהיה לו לומר רבותי אומרים וכו' ואנא אמינא וכו' אלמא לאו לשון זלזול הוא והרב מגדל עז מרגלא בפומיה לכתוב כן ע"ד הראב"ד כידוע וגם הרב המגיד בריש פרק יו"ד מהלכות גרושין כ"כ ע"ד הראב"ד ומרן כ"מ בפרק ד' מהלכות ברכות הלכה ד' כתב כן ע"ד הרא"ש (ובאותו ענין עצמו כתב כן הרב יד מלאכי ע"ד הרפ"ח עי"ש באות ש"א ד"ה ואחרי) וע"א בפ"א מהל' מילה ה"ז (ד"ה וכתב ולהה"מ פ"ג מהל' יו"ט הט"ו (ד"ה וכן) ובב"י א"ח סי' קכ"ז (ד"ה כתב הרמב"ם) ובכ"מ הל' סוכה פ"ה הי"ו כ"כ ע"ד הה"מ ובכ"מ סוף פ"ד מהלכות מקואות כתב כן ע"ד הרמב"ם (ע"ש בד"ה וטעם). גם בב"י יו"ד סי' קי"ז (ד"ה כתב) כ"כ ע"ד האגור בשם הרי"ץ צרפתי. ובב"י יו"ד סי' רפ"ו (ד"ה וכתב המרדכי) כ"כ ע"ד מוהר"ם שהביא הכל בו ובאור זרוע סס"י ז' כ"כ ע"ד רבו רבינו שמחה והרשב"ם בתשו' סי' תנ"ד כ"כ ע"ד הרב מר אביו הו"ד בס' דברי מנחם ח"ב ד' ו' ע"ב. ורש"ל בח"ש על דברי רשב"ם פסחים ק"ב ע"א ד"ה להודיעך וביש"ש חולין פ"ח סוס"י כ"א ע"ד הרשב"א והרב מוהר"ם די לונזאנו בס' שתי ידות ד' כ"ה ע"ב ד"ה עוד וכו' ע"ד הר"ן ועיי"ש ד' קי"ב ע"א וקי"ג סוע"א והרב כלי יקר בפרשת כי תצא ע"פ כי יהי' לאיש בן סורר ומורה כ"כ ע"ד הזהר הק' וע"ע להרב פר"ח סי' תנ"א ס"ה ד"ה יש מן החכמים ובסי' תס"ח ס"א ובמנהגי איסור והיתר אות י"א דברי אמת בקונט' יו"ד סי' א' (ד"ה עוד הק' הר"י קורקוס) חת"ס יו"ד סי' גר"ס ורס"י רצ"ד מים רבים בשו"ת ח"מ סי' ג' זרע אמת יו"ד ד' ל"ה וע"ד שו"ת פני יהושע ח"ב סי' פ"ח קרבן נתנאל פ' מי שאחזו אות ט"ו צרור החיים ד' ז' ע"ב ס' החרדים ד' כ"ב ע"א (מדפוס קושטא) אות ד' יד שלמה ד' ס"א ע"ד מנחה טהורה ד' פ' ע"ב ד"ה אתמר מזל שעה ד' ז"ך ע"א מטה אהרן ד' י"ז ע"ד אמרות טהורות ד' רצ"ג ע"ג שלחן גבוה סי' תמ"ז ס"ק ל"ד ומדנשתמשו גדולי ישראל עליונים למעלה ז"ל בלשון זה הן הן עדות נאמנה דסברי מרנן דאין בלשון זה שום חשש זילזול ח"ו ואין צורך להאריך עוד מאחר כי עינינו הרואות כי השר המסכים לחלק בין מילי דאגדה וכו' מר ניהו מרן חיד"א ז"ל איהו גופיה בכמה דוכתי נשתמש בלשון זה עיין בברכ"י סי' תקפ"ח אות יו"ד (ד"ה והרב) ובמחב"ר סי' רמ"ו אות א' ובשיורי ברכה שבברכי א"ח סי' ש"א וסי' ער"ה וכבר ידוע קדושתו וענותנותיה דמר יוסף צדיקא לא גבה לבו ולא הלך בגדולות ונפלאות לדבר קשות על בני גילו וכ"ש על הרבנים שקדמוהו

וכבר מצאתי וראיתי להרב ירך אברהם ביו"ד סי' טו"ב שעמד מתמיה ע"ד הרדב"ז וברכ"י הנז"ל והעלה דאם אומר טעם רבו וטעם שלו אומר בלשון ואני אומר שפיר דמי עי"ש. ומכלל הדברים עיניך תחזנה כי סרה מהר תלונת חד מחבריא עצו"ר ר"ח יצ"ו על אשר כתבתי לו בתשובה בלשון זה וחשב שנעלם ממני תשו' הרדב"ז וברכ"י הנז"ל שאל"כ לא הי' לי לכתוב בלשון ביזיון וכו' ואפריון נמטייה שדן לכ"ז כי חלילה לי לכתוב בלשון זילזול ומכיר אני מיעוט ערכי. אך לא משום שנעלם שו"ת הרדב"ז כי באמת ובתמים עמי היתה רק את זה מזקנים אתבונן כי לא תשו לזה כלל ש"מ אין קפידא האל ברחמיו יזכנו לעסוק בתורתו הק' לשמה אמן. וע"ע להרב יד מלאכי סי' רצ"ז שלולא דברי הרשב"א ליבמות והרב יבין שמועה שהזכיר שם הוה ניחא ליה לפרש מ"ש במנחות ד' פ"ב סוף ע"ב ר' אתה אומר כך ואני אומר וכו' דתלמיד לרבו הוא דאמר הכי עיי"ש וק"ל ועיין להרמב"ם בפיה"מ פ"ד דסוכה גבי אני והוא הושיעה נא ובשלטי הגבורים פרק תפלת השחר (גבי הא דאמרינן בדף כ"ט ע"א טעה בברכת המינים מעלים אותו) הבין דמ"ש הטור בסי' קצ"ו (אחר שהביא דברי הירושלמי) ואני אומר אפיקורוס הוא שהם דברי הטור כמשיג על הירושלמי ולפי דעתו והבנתו נמצא דאמר הטור בלשון זה ע"ד הירושלמי ואם יש איזה חשש זילזול חלילה לרבינו הטור לומר כן ע"ד רבותינו בעלי הש"ס אלא דדברי השה"ג אינם מובנים שבאמת הם דברי הירושלמי עצמו וכבר עמדו בס' בזה אכ"מ שוב נדפס ס' יפה ללב ח"ג וב"ד ט"ל ע"ב אות ד' ראיתי להרב יצ"ו שדקדק מדברי הרב שכנה"ג סי' רמ"ב בשם הרדב"ז דדוקא בחייו הוא דאיכא קפידא ויישב בזה קושיית הבן יוחאי על הרדב"ז מההיא דרשב"י (היא קושית הברכ"י הנ"ל) ויתיישב בזה כמה מקומות מהנ"ל אך לא כולם. ולפי זה ודאי יש ליזהר שלא לכתוב לחברו וכ"ש למי שגדול ממנו הן בעודנו חי בלשון זה דלהרדב"ז הוי ח"ו כמזלזל: