שדי חמד דברי חכמים קיא

משרתו של המקדש קרוב הדבר לומר שלא ידע סברת הרדב"ז שמשרתו חשיב נוגע בעדות והרי לדעת הרב או"ת אינו חשיב נוגע בעדות וכן הוא דעת הרבה פוסקים כמו שרשמתי לעיל באות נ"א וא"כ הרי עד זה נתכוון להצטרף לעד כשר ואין עדותו מתבטלת. וכבר כתב הרב כנה"ג בהגב"י אות י"ב בשם הרבנים מוהר"י בי רב ומוהר"ם אלשקר דמסתמא אמרינן דלא ידע בפיסול חברו עי"ש ועיין בתשו' רע"ק איגר שהביא הרב פ"ת בסי' מ"ב סק"ח מ"ש בזה וק"ל

ומה שכתב הרב הנ"ל יצ"ו דגם בקידושין איתיה לדינא דנמצא אחד קרוב או פסול תתבטל כל העדות כמ"ש הריטב"א וכו' כבר כתבתי בענין זה לעיל באות ג"ן באורך בס"ד (הוא בקונטריס זה סי' ע"ד עי"ש) גם מ"ש בשם הרב ב"ש דלהרא"ש אין עדות הקידושין מתבטלת ושהשיגו בס' עצי ארזים וכו' הנה ספר עצי ארזים לא נמצא אצלי אמנם כבר כתבתי שם דהרבה מרבנן בתראי נקטי כשיטתו ומה שציין למ"ש מרן הב"י בשם הרי"ו ולתשו' הרב מוהר"ם אלשקר אם כונתו להוכיח מדבריהם הפך סברת הרב"ש עמו הסליחה דאין מדבריהם שום סתירה לסברת הרב"ש דאינהו אזלי בשיטת רוב הפוסקים דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין ומשום הכי כי נמצא אחד מהם קרוב אין כאן בית מיחוש כיון דליכא אלא חד והרב"ש קאמר לדעת החוששים למקדש בעד אחד או כשהם יותר משנים דכי דליית חד מנייהו הקרוב או פסול פשו להו תרי אהכי קאמר דאין עדות הכשר או הכשרים מתבטל מפני צירוף הקרוב כיון שבעת הקידושין עדין לא נפסלו ומ"ש לחלק בין קרוב לפסול עיין במה שכתבתי באות ג"ן בד"ה והנה על תמיהת ובד"ה ועיקר דינו) ולעיל באות נ"א (בד"ה ועיקר פיסול נוגע וכו' והלאה) הבאתי דעת הרבה פוסקי' דנוגע בעדות פסלותו הוא משום דחשיב בעל דבר ואדם קרוב אצל עצמו וא"כ אף אם נאמר לחלק בין עד קרוב לעד פסול מסתברא דנוגע בעדות דינו כקרוב דמשום קורבה הוא דפסול לדעת רבוואתא הנ"ל. ובאות ג"ן הנ"ל הנה. הבאתי מחלוקת הפוסקים בשני עדים שנמצא האחד קרוב או פסול לענין קידושין אי חשיב מיהא כעד אחד ונפ"מ לדעת הסוברים דמקדש בעד אחד חוששין לקידושין עי"ש והרב הנז"ל יצ"ו הביא לנדון שאלתו הנ"ל מ"ש בתשו' הרשב"א שהביא מרן הב"י דבטל כל העדות וליכא אף עד אחד הנה הסוברים (שהביא הרב כנה"ג) דחשיב כעד אחד כתבו כן עפ"י סברת ר"י שבתוס' פ"ק דמכות דסברי דבדיני ממונות אם נמצא אחד מהשנים קרוב או פסול מחייב הכשר שבועה כעד אחד בעלמא. ומזה למדו לקידושין למאן דחייש לעד אחד. ואין מדברי הרשב"א סתירה לזה דדעת הרשב"א היא דגם בד"מ אינו חשוב עדות הכשר כעד אחד לחייבו שבועה כיעי"ש ומיהו לפי הנר' העיקר הוא כדעת מוהר"א קאפסאלי שדחה מה שחדשו המורים עפ"י דברי ר"י שבתוס' פ"ק דמכות דהרבה פוסקי' שהביא הכנה"ג קיימי כוותיה גם הרב חשק שלמה ברס"י ל"ו כתב דהרב פרח מ"א בח"ב סי' ח"י דחה דין זה שחדשו המורים וכתב דאין לסמוך ע"ז כלל עי"ש ואין בידי ס' פמ"א לעיין בדב"ק דמשמע דרק להקל הוא דאמר מר דאין לסמוך ע"ז ומי שנמצא ספר התורה הזה אצלו ישכיל בכונתו

ומטעם אחר יש לפקפק בנדון הרב הנז"ל יצ"ו דאינו פשוט לדון בנדונו נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה לפי שבנדונו היו העדים מכחשים זה את זה בכמה פרטים וכתב הרב כנה"ג בסי' ל"ו אות ג' וז"ל כתבו התוספות בשלהי פ' זה בורר דהא דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה דוקא כי מסייעי אהדדי אבל כי מכחשי אהדדי לא וכן תפס רבינו הב"י בתשו' לאה"ע ד' פ"ב ע"ד ומוהר"ם מפאדווא סי' ל"ב אבל הר"ם אלשקר בסי' פ"ד כתב ע"ד התוס' כל המפרשים והמחברים לא חלקו בזה ואף התוס' לא אמרו כן לא להלכה ולא למעשה אלא דחיית קושייא בעלמא עכ"ל, הנה מבואר דכשהעדים מכחישים זה את זה אינו פשוט לומר דנתבטלה כל העדות וצריך לעיין בגוף דברי הרב פרת מטה אהרן בח"ב סי' ח"י שכתב בשמו הרב חשק שלמה בסי' ל"ז אות ה' שהסכים לסברת הרב מוהר"ם אלשקר דלא שאני לן בין היכא דמסייעי אהדדי להיכא דמכחשי אם כתב כן להורות הלכה למעשה אף להקל במידי דאיסורא דלפום ריהטא נר' דלמעשה יש לחוש לדעת מרן הב"י והרב מוהרמ"ף (ספר פמ"א איי מצוי אצלי) וא"כ אין לבטל העדות בנדו"ד מצד צירוף הפסול אלא מצד הכחשה שביניהם והוא אחד משאר יסודי ההיתר שכתב הגאון הנ"ל יצ"ו

ואנכי הדל במכתבי אליו כתבתי לו בקיצור מההערות הנ"ל ורמזתי לו שיותר ממה שכתוב כאן (במכתבי אליו) כתוב בקונטריסי ולענין דינא כתבתי לו שדעתי העניה נוטה שאין לחוש כלל להקידושין שבנדונו כי אחרי שקריתי ושניתי כל דברי קונטריסו הנחמדים מזהב ראיתי שכל יסודי ההיתר שכתב הרב הפוסק יצ"ו אלו הן הנצרפין לדון בנדונו להקל ולא להחמיר להצריכה גט כלל ולפסול בת ישראל לכהונה וגם מפני תקון העולם שלא יתנו עיניהם בבנות ישראל לעגנן כדי שישאו להם ולא ליהני לרמאה ברמיותיה והעתקתי לו מ"ש הרב משאת בנימן סי' ק"ו (ששייך לנדונו) וז"ל וכל הענין מראש ועד סוף זר הוא מאד ורחוק מן השכל וכי אפשר לומר בבנות ישראל הצנועות שיעשה כן בישראל בבלי דעת אביה ואמה וכל בני משפחתה אין זה כי אם רוע לב המשדך והעדים שעשו פלסתר דבריהם לבדות מלבם שקר ודופי ועל זה וכיו"ב אמרי' דרב מנגיד אמאן דמקדש בלא שידוכין ובפרט בענין זה שעינינו רואות שכל הענין הוא שקר ורמאות ומצוה עלינו להפר עצתם ולקלקל מחשבותם כו' עכ"ד דברי אלקי"ם חיים והנני כזנב לאריות וכדל מסכים לדברי הרב הפוסק יצ"ו כי היכי דלימטי וכו' אתו"ד מכתבי ואחר איזה שבועות קבלתי מכתב ממערער אחד ובו כתוב אשר הגאון השואל יצ"ו הרי"ץ שאלתו לפני מי שגדול פאר דורנו ומאור עינינו סבא קדישא אכן הראשה הגאון הגדול מוהרי"ב אלחנן יצ"ו ולא הסכים עמו לבטל הקידושין, ולקול השמועה הזאת נעצבתי ואחרד חרדה גדולה כי אם אני ההדיוט מחמיר והוא מיקל דברי בטלים נגד דעתו העליונה והיו כלא היו. אף כי הוא מחמיר חלילה לי להקל לכן שאלתי במכתבי להגאון יחיה יודיעני קושט דברי אמת ורמזתי לו צדדי ההיתר אשר בצירופם וכפי ציור השאלה הסכימה דעתי העניה שאין לחוש להקידושין ואין להצריכה גט כלל תורה היא וללמוד אני צריך על מה אדני הוראתו בקדושה הוטבעו ואחכה לתשובתו לדעת איך לתקן הדבר בס"ד ולא תהיה כשתי תורות ח"ו זה אוסר וזה מתיר. ובמאי דביני וביני כתבתי לידידי הגאון השואל יחי' שלא ימהר לעשות מעשה עד שאקבל תשובת הגאון פחד יצחק יצ"ו ואלה דברי תשובתו כבוד ידי"ן וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים חזקיאו מדיני בק"ק קראסוב באזאר וכו' אחדשה"ט באהבה רבה מכתבו היקר הגיעני והנני להשיבו כי בל יעלה על לבבו שום חשש כלל כי יכול להיות שלא רציתי להזדקק להענין של הקידושין מחמת איזה טעם ובטח כי כת"ר הורה יפה לדינא ואנכי לא יצאתי להורות להענין הזה ובודאי אין להרהר על הוראתו כלל ובל יעלה עליו שום חשש כלל וה' עמו בכל ענייניו ויצליחו בטוב בכל אשר יפנה כחפצו ונפש ידידו דושוט"ו ומכבדו באמת יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל (קאוונא)

וכתב לי עוד במכתבו הנ"ל אודות ספרו שו"ת עין יצחק שיצא לאור בקרב ימים וכו' ומאד שמחתי על דברי תשובתו אכן נודע הדבר ששקר בפי הכותב אלי בשמו והדין אמת שאין לנו לחוש לקידושין אלו כלל. שוב קבלתי מכתב מידידי הגאון מאריה דהאי עובדא יצ"ו ובו כתוב שהגאון ריצ"א עליון יצ"ו הסכים ג"כ להיתרא ושהעידו לי שקר בשמו וכו' האל יתברך יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו הקדושה נפלאות נס"ו ולמודעי אני צריך כי במכתבי הראשון לידידי הגאון מאריה דהאי עובדא יצ"ו תמהתי עליו שלא הזכיר בקונטריסו היקר מה שיש לדון בנדון זה כדין מרומה להצריך דרישה וחקירה כד"ן ממש באיזה יום באיזו שעה וכו' ובענין זה רשום אצלי בקונטריס זכרונותי במערכת קידושין ואיה"ש אבאר זאת בקונטריס אסיפת דינים בס"ד: