שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קלג

לפעמים יהיו שלשה ימים רצופים אסורים במלאכה דהיינו אם יהיה יום הכיפורים בחמישי בשבת וסיים וצריך עיון והוא טעם נכון גם לכשחל יום הכיפורים ביום שני בשבת או ביום רביעי משום ירקא וכו' בשני ימים כמו שדחו קביעא דירחא וכל שכן כשיזדמן יום הכיפורים ביום חמישי ולא ידעתי למה הצריך עיון בזה ועיין עוד להגאון טורי אבן לראש השנה ד' כ' ע"ב (בד"ה אמר לו) שכתב דמה שאין צריך לעשות שני ימים יום הכיפורים מספק שמא עברו לאלול הוא משום דאזלינן בתר רוב שנים דאין אלול מעובר וכתב באור זרוע הגדול בחלק שני סוף סי' רפ"א (אחר שהביא מה שאמרו בירושלמי פרק קמא דחלה הלכה א' קרוב לסופה דאבוה דשמואל עשה שני ימים ומת) הילכך אין לעשות כן והעושה כן הואיל וראיתי רבותי עושים לא אמחה בידו ואם בא לימלך בי אני אומר שלא לעשות עכ"ל גם בתשובות מוהר"ם ריקאנטי סי' קס"ז כתב דמשמע מהירושלמי הנ"ל שאין לעשות כן אך סיים דרבינו יהודה חסיד ורבינו אבי העזרי היו נוהגין לעשותם. ואם יש חשש בזה משום לא תתגודדו עין בשדי חמד מערכת חול המועד אות י"ד (בד"ה ודע):

ו) העושים שני ימים יום כיפור איך יתנהגו לענין הבדלה נראה שאין יכולים להבדיל בליל שני (כלומר בלילה שאחר יום שני של יום כיפור) כי אם החכמים לא תקנו יום שני לי"ט (אולי נכון להיות ליו"כ ורוצה לומר ליום כיפור) ועבר יום אחד בלי הבדלה אין יכולים להבדיל עוד דדוקא בשבת סובר הרא"ש דג' ימים הוי הזמן כי נמשכים אחר שבת כמו שכתב הרא"ש גבי ת"ב אבל גבי יו"ט ל"ל הכי וגם התם רבים חולקים שאין תשלומין אלא יום אחד אבל לאחר מעת לעת אין לו תשלומין ואם כן אינם יכולים להבדיל בליל שני ואף אם ישמעו הבדלה במוצאי יו"ט ראשון מאחר מ"מ לשיטתם דהוא ספק א"כ אינם יכולים להבדיל עוד במוצאי יו"ט שני מתרי טעמי חדא דעבר זמנו ועוד דילמא הוי יום ראשון לאמת יו"כ וכבר יצאו מאחר וא"כ האיך יצאו ידי הבדלה על ספק יום שני ולכאורה הבדלה ביום הכיפורים חיוב גמור הוא ע"כ נראה לי דיבדיל ביום שני סמוך לחשיכה כמו גבי שבת אם הוא אונס עיין (סי' רצ"ג) דיכול להבדיל ביום וא"כ יכוין לצאת מטעם ממה נפשך אם אתמול היה יו"כ יהיה הבדלה זו על יום אתמול כי כל היום מותר להבדיל דהוי כמו הלילה כמ"ש לעיל (בסי' תקנ"ו) גבי אונן במוצאי יו"ט ואם היום הוא יו"כ א"כ יהיה הבדלה על יום זה כמו גבי אונס בשבת בסי' הנ"ל ויצא ידי הבדלה מטעם ממ"נ כן נ"ל עכ"ל וזה לפי שיטתו דהיום של אחר יו"ט שייך להבדיל בו אך לפי מ"ש בשדי חמד מערכת ה' שרשמתי לעיל באות ד' שלא תקנו חכמים להבדיל על יום טוב אלא בליל מוצאי יום טוב ולא ביום עי"ש בשם כמה מרבני האחרונים נראה דלדעתם אין שייך תיקון זה:

ז) דעת מרן בריש סי' תרכ"ד היא שאין מברכים על הבשמים בהבדלה במוצאי יום הכיפורים אף כשחל בשבת וכתב הרב שלחן גבוה דטעמו משום שנגרר אחר הרמב"ם ועוד דספק ברכות להקל ותימה הוא שלא ראה מה שכתבו האחרונים דאין שייך בזה ספק ברכות להקל דהרי הוא נהנה ושפיר מברך רק מה שיש לחוש הוא משום הפסק שלדעת הסוברים שאין לברך במוצאי יום כיפור על הבשמים אף כשחל בשבת הרי ברכה על הבשמים הויא הפסק ואף שהרב טורי זהב הביא ראיה דלא הויא ברכה על הבשמים הפסק הרי הרב אליהו רבה דחה ראיתו בשתי ידים והביא דעות כמה פוסקים שלא לברך וכתב גם כן שכן המנהג ומסיק דיש הפסק אם יברך והויא ברכת היין לבטלה ואין להורות לצבור לברך כיון שכבר נהגו שלא לברך על פי השלחן ערוך והלבוש ומנהגים ומטה משה והשיירי כנסת הגדולה כתב שכן פשט המנהג ואין להשגיח על מה שבסידורים שלנו בסדר הבדלה דמוצאי יום הכיפורים כתוב שמנהגנו לברך דליתא דבין האשכנזים ובין הספרדים מנהג פשוט הוא על פי דעות הפוסקים שלא לברך וכן סובר הרב שלחן גבוה וכו' וכו' אלו תורף דברי הרב טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת היו"ד אות כ"ג ד' פ' ע"א ומרן החבי"ף בספר מועד לכל חי סי' י"ט אות ק"ט ציין בזה ספרי' רבים וסיים ובספרי רוח חיים העליתי דאחר ההבדלה תכף יברך על הבשמים וכן הגיד לי עט"ר הרב החסיד הפרד"ס שכן הוא מנהגו הטוב לצאת ידי כל הדעות ועיינתי בספר רוח חיים ומפורש שם שאחר שישתה הכוס ויברך על הגפן יברך על הבשמים ולא ידעתי אם הוא לעיכובא שתהיה אחר ברכת על הגפן ומה טעם לזה כי נראה יותר נכון לברך אחר טעימת או שתיית הכוס כדי להסמיכה לברכת היין בכל מאי דאפש' ושם ברוח חיים הביא סברות הרבה פוסקים שצריך לברך על הבשמים (במקומה) ושיש אומרים לברך על הבשמים אף כשחל יום הכיפורים בחול אלא שלא נהגו כן ונהרא נהרא ופשטיה והריחו ביראת השם וריח לו כלבנון:

השמטות עוד למערכת יום הכפורים סי' ג' אות ג' קודם הד"ה וכתב הרב מגן אברהם בדף מ"ט ע"ד שורה מ"ה. ועתה אחר ששלחתי קונטריסי להדפיסו בעה"י השגתי ספר חדש (הוא אצלי) שו"ת עזרת ישראל להגאון מוהררי"ש איסר שפירא אבד"ק מעזריטש וראיתי בסי' ס"ד שעמד לבאר דין זה דשלשה ימים דיולדת אי בעינן מעת לעת בין לענין שבת ובין לענין יום הכפורים ובתשובתו הביא מקור הדין ודברי הפוסקים המדברים בזה ואחר שנשא ונתן בזה כתב (בד"ה עכ"פ) וז"ל אחרי אשר זכינו שדעת הלכות גדולות והרא"ש בתשובה ובפסקיו והתוספות במנחות דף ס"ד והראב"ד בספר האשכול והרשב"א והריטב"א והאור זרוע דהני ימים שלשה שבעה שלשים הם מעת לעת ומהרי"ף ותוספות בגיטין אין שום הכרח שחולקים על זה היאך אפשר לפסוק היפך כל הני ארייוותא ובודאי הדין ברור דחשבינן מעת לעת ביולדת לענין שבת ולענין יום הכפורים עכ"ל והמעיין בכל הכתוב לחיים בענין זה ישר יחזה כי תלי"ת כבר ראו עיני דברי כל הגדולים שהביא בספר היקר הנ"ל (ויש גם כן ספרים שלא הזכירם הרב הנ"ל ומסתמא לא היו הספרים ההם אצלו) אך את זה ראיתי שהביא מן החדש מספר שנות חיים להגאון מוהרש"ק (אשר אינו מצוי אצלי) בסי' מ"ג שחתר להביא ראיות דהני שלשה ושבעה ושלשים לא בעינן מעת לעת והביא תורף ראיותיו ודחה אותם ובמסקנתו כתב ולזאת תבנא לדינא דשלשה שבעה ושלשים דיולדת חשבינן משעה לשעה משעת הלידה לענין שבת ולענין יום הכפורים עכ"ל והאמת שכפי סיגנון הדברים שכתב בשמו תשובה ניצחת השיבו על כל ראיותיו כמו שיראה הרואה: