שדי חמד אסיפת דינים מילה רמז

וזה טעם שאמרו הלא גם בנו חכמה ודעת עם שהם חכמים יותר אבל היה להם לשום לבם כי רז"ל היה להם רוח הקדש ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו ונשמתם ממקום עליון והיא נקיה ואין יחס ביניהם לבין רז"ל וצריכים אנו לכוף ראשינו לקבל האמת מבעלי האמת ואפשר על דרך זה כונת הפסוק הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו כי הנה בכף הדמיון אפשר שלא ישוה לגמרי כדכתב הרשב"א בתשובה ואם כן באמרו הנמצא כזה רוצה לומר אף שאינו שוה אך פירש דבריו איש אשר רוח אלקים בו דזה ודאי מעכב שיהיה חכם והנה צורף רוח אלקים שהחכמה עם רוח הקודש היא תקום מאד נעלה וזו הערה קטנה אבל נעלה היא פינת יקרת נגד החושבים לפקפק על דברי רז"ל עכ"ל

עוד הביא שהגאון צל"ח לברכות דף ט' ע"ב כתב בשם חכמי המחקר והרופאים שאין לנקבות מכל בעלי חיים שום דם נדה במקור זולת בנקבות האדם וכבר כתוב מפורש זאת בסר"ב (בספר רבינו בחיי) בפרשת מצורע בפסוק ואשה כי תהיה זבה ומדברי רז"ל במסכת בכורות דף ו' ע"ב לא משמע כן כמו שכתב בשו"ת בית שלמה יו"ד סי' צ"א ועיין בהרא"ש פרק אלו טרפות סוף סי' מ"ה שהביא ראיה לראב"ן להתיר בניקב השלחופית ממה שיש בני אדם שמי רגלים שלהם יוצאים תמיד ואומרים הרופאים שהשלחופית שלהם ניקבה ואותם בני אדם חיים וקיימים כמה שנים ועיין נודע ביהודה תניינא סי' כ"ה דאנן קיימא לן דניקב השלחופית טרפה ועל כרחין המטריפין סבירא להו דשקר ענו הרופאים באלו האנשים ובאמת טפטוף השתן לא בא מניקב השלחופית עי"ש הרי לנו ראיות ברורות שדברי הרופאים בכמה דברים הם היפך מדברי רז"ל בגמרא. שוב מצא בסידור תפלה ד"ו בסופו שכתב וז"ל שמעתי טעם נכון על המציצה בפה ע"פ מ"ש המורה (בח"ג פ' מ"ט) טעם המילה הוא למעט המשגל וכו' ע"ש ולכן צריך דוקא למוצץ הדם כי בזה יחלוש האבר ונ"ל אשר זהו טעם בנולד מהול שצריך להטיף דם ברית ובעכומ"ז מהול צריכים גם כן להטיף דם ברית כדי להתיש כח מתניו ע"ד מ"ש במס' שבת דף פ"ו עכומ"ז דלא דאיגו במצות וכו' והנה בדברים אלו יסתור פסק הגאון מוהרמ"ס המובא בס' כוכבי יצחק מחברת א' וכ"ח כי פעולת הספוג אינה כי אם לקנח הדם ואינה מוציאה הדם הבלוע באבר כי אם המציצה בפה עכ"ל (הסי' תפלה) והביא מה שכתב בס' חסד לאברהם עין הקורא נהר נ"א שכתב חטא אדם הראשון היה בשליחות ידיו כי בידים לקח ובפה אכל גם זאת המצוה בידים נימולים ובפה מוצצין לתקן חטא זה עכ"ד יצ"ו וסיים הלכך נראה לי דגם בנולד מהול אף שאין חיתוך ופריעה רק מטיפין דם ברית צריכין לעשות מציצה בפה כדי שלא לחקות את המחדשים הנ"ל אף שלא מצאתי הדבר מבואר ראוי לעשות כן עכ"ל יצ"ו

וראיתי עוד שם (בספר ברית אבות) בסי' י"ב אות ט"ז שכתב עוד טעמים להצריך בפה והביא כן גם בשם איזה ספרים שאינם מצויים אצלי וז"ל ובעבור מקרים ומעשים רבים אשר נתאספו ונתקבצו אל ספרי חוקרי המחלות והרפואות נתנה הממשלה צו להפריע את מצות המציצה לגמרי כאשר כן בצרפת ובאשכנז הי' שערורי' רבה בענין ההוא והמציאו חכמי הרפואה פכי מציצה אשר על ידם מוצצין הדם על דרך שמוצצין בפה כמ"ש הבעל חו"ק בסי' ח' גם בסי' י"א חזר יעק"ב על הפכי"ם הנ"ל וכתב שם דאין בזה ביטול חיבוב מצוה וכמו בכיה"ד דאמרינן דיכסה בידו או בכלי אבל לא ברגלו כדי שלא תהיה מצוה בזויה עליו ומכל מקום ביד על ידי כלי מותר ומכל שכן לענין מציצה דמותר על ידי כלי ואפילו ביד על ידי כלי יש להתיר מכל שכן בפה על ידי כלי הנ"ל דהוי מציצה כדת וכהלכה עי"ש. ואני אומר דעדיין יש להרהר על זה אם אין זה ביזוי מצוה כמו שספרו לנו חז"ל בפסחים דף ז"ן ע"א על יששכר איש כפר ברקאי שכיבד את עצמו וחילל קדשי שמים דהוה כריך ידיו בשיראי ועביד עבודה ופירש רש"י דהוי ביזיון קדשים ועיין בתוס' ר"ה דף י"ז בד"ה קרקפתא מה שכתבו בשם ר"ת ואין ראיה מכיסוי הדם דהתירו לכסות על ידי כלי אבל דבק שלא מצינו בפירוש בדברי רז"ל אין לנו לבדות מלבנו וכלל גדול אמר רבינו החתם סופר החדש אסור מן התורה בכל מקום וכבר כתבתי לעיל סי' י"א ראיות ברורות יתנו עידיהן ויצדקו על מצות מציצה שצריכה להיות בפה דוקא. וכעת הגיעני ספר ב"א על ענייני מילה מהמוהל המומחה רש"ד נ"י מעיר ווארשא ובסוף הספר כתב דברים אחדים על ענין זה והביא כמה ראיות ברורות שהמציצה צריכה להיות בפה דוקא וגם הביא שם מכמה רופאים מומחים ומוחזקים והם הרופא המומחה בס' רפואות הילדים שהוא היה הרופא המומחה בוארשא וכתב בספרו הנ"ל וימצוץ בפה דם המילה והחכם השלם ורופא מומחה בחכמת הניתוח ר' יהודה דאוידזאן כתב בספרו שומר הברית שימצוץ בפיו את שיורי הדם מתוך חלל האבר וכו' וכן כתב בשם הרופא המומחה ד' ק' כי המציצה בפה לא לבד שלא תוכל להזיק ולהביא חולי להילד כי אם גם האופן היותר נכון ומוכשר לעצור הדם ולרפואת הפצע וכו' וסיום דבריו שם הצד השוה שבהן שכל הרופאים מסכימים לדעה אחת ומודים שיש בה צד טובה להילד להוציא דם הנקפה בהגידין ושלא יצבה הגיד ולכן אין לזוז מדברי חז"ל עי"ש ואחרי מופלג ראיתי בהעברה בעלמא שו"ת בית יצחק הנדמ"ח להגאון מלבוב נ"י וראיתי שם שזכיתי להיות בן גילו בדבר הפכים הנ"ל. ושוב הראה לי הגאון מוהרש"ס אבד"ק בערגעסאס יצ"ו ספר נדמ"ח מלבושי יום טוב ובסוף הספר נדפס תשובה אחת להגאון מוהריפ"ב מוארשא על דבר הפכים הנ"ל ובחפזי ראיתי קצת בו שכוונתי לדעתו בהרבה דברים ולא היה לי פנאי לעיין בו עכ"ד יצ"ו:

אחר, זמן נדפסה מודעה באזהרה מרבני גאוני עיר קדשנו ירושלים תובב"א על אודות המציצה אם אפשר לעשותה במכונה וכו' ואלה הדברים אשר בהמודעה הנ"ל:

אזהרה גדולה מאת הרבנים הגאונים הגדולים שליט"א דפעה"ק ירושלים ת"ו ומוועד "משמרת הקדש" ומשני בתי דינים מק"ק ספרדים ואשכנזים יצ"ו. בח' תשרי שנת התרס"א בהיות כי יצא איש אחד פה לשנות המציצה של "ברית מילה" לעשותה בפיו ע"י כלי זכוכית וע"פ הדין המציצה היא רק בפה לבד ולא ע"י דבר אחר כלל. והיא נהוגה כן בקרב ישראל משנות דור ודור מרבותינו הקדמונים ז"ל. לכן באנו עתה להזהיר בכח תוה"ק כי אל יהין שום איש ישראלי עוד לעשות המציצה באופן אחר מכפי הנהוג עד עתה בשום שינוי כל שהוא. וכל המשנה, ידו על התחתונה. וענוש יענש המוהל ואבי הבן והסנדק וכל המסייעים לפרוץ גדרן ומנהגן של ישראל. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכת טוב. יעקב שאול אלישר חכם-באשי ירושת"ו ואגפיה שמואל סלאנט שנאור זלמן לאדיער אב"ד דק"ק לובלין וכעת בירושלים ת"ו