שדי חמד אסיפת דינים מילה רמו

הנ"ל דמציצה תוכל להיות ע"י כלי והיה זה שלום וכו' עכ"ד יצ"ו קרוב בעיני לומר דהרב הנ"ל אביר יעקב יצ"ו לבו ראה בחולשת דבריו כי נרפים הם וחזר ממה שכתב בתחלת דבריו (להביא ראי"ה מהימנא מסוגית הש"ס) ובחותמו אמת נחית דרגא עמיקתא (באמרו דעכ"פ יש סמך מסוגיא) וחותמו אמת דאין ראיה מהסוגיא

כ"ב) והשגתי ספר יקר בדיני מילה בשם יקרא ברית אבות להרה"ג מוהר"ר שבתי ליפשיטץ מו"צ דק"ק יולניצא יצ"ו וראיתי אשר נכבדות מדובר בו גם בעניינים אלו ולפי שעוד לא נתפשט ספר התורה הזה (כי נדפס חדש ממש בשנתינו) נכון בעיני להעתיק תורף דב"ק בזה בס"ד ואלה דבריו בסימן י"א אות ט"ו חדשים מקרוב באו אשר רוצים לבטל מצות מציצה באמרם שאין סכנה אף אם אין מוצצין כלל ויש שרוצין לבטל רק מציצה בפה כי אם בספוג והנה כבר הכו על קדקדם הגאונים מוהרי"ע בשו"ץ שנתר"ח מכתב ה' כמו שכתב באו"ב (באות ברית) ובשו"ת יהודה יעלה יו"ד סי' חר"ן ובשו"ת מהר"ם שי"ק א"ח בסי' קנ"ב ובחלק יו"ד סי' רל"ד ושבילי דוד בהלכות מילה וגם אנכי בספרי שפתי דעת כתבתי בזה וגם בכאן אציין איזה הערות לסתום פי האנשים הנ"ל ואומר ראשון לציון ידוע מה שאמרו ביבמות דף ק"ח אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל וכן פסק הרמב"ם בהלכות ממרים פרק שני בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם בית דין אחר וכו' אין האחרונים יכולים לבטל עד שיהיו גדולים מהם וכו' ודעת הראב"ד שם דאפילו אינו משום סייג וגדר כיון שפשט בישראל אין יכולים לבטלו ועיין בסוף שו"ת הר תבור הרי מפורש שבדבר שכבר נהגו כל ישראל אף אם יבא אליהו ויאמר להיפוך אי אפשר לבטל (אמר המחבר עיין במה שכתבתי למעלה בסעיף ח' מד"ה ובאמת והלאה) ומעתה היאך יעיזו לבטל מה שכבר נהגו כל ישראל מימי חכמי הש"ס ואפשר גם מקודם לזה וכו' ועיין בספר אמ"ח (אמונת חכמים) פרק כ"ו והריב"ש בסי' תמ"ז (בדין צומת הגידין) כתב אף שהרמב"ם היה חכם בחכמת הרפואה והטבע ובקי בניתוח אנחנו על דברי רז"ל נסמוך אפילו אמרו לנו על ימין שהוא שמאל שהם קבלו האמת ופירוש המצות איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום [בהגהה שם ציין לעיין ברמב"ם פרק עשירי מהלכות שחיטה דין י"ב וי"ג ותשובה מאהבה ח"ג סוף סי' שכ"ה וכתב דהא דקבעו הלכה כרב באיסורי אפשר לפי שאם היו קובעים הלכה כשמואל באיסורי היה עולה על הדעת לומר שלפי ששמואל היה רופא גדול ובקי בחכמת הניתוח ובטבעים לזה פסקו כדבריו באיסורים לכן שכלו רז"ל לומר דאדרבה הלכה כרב באיסורי משום דדיני התורה לא תלו כלל בחכמת הטבע וחכמת תורתנו הקדושה הוא למעלה מכל חכמות ואין לנו אלא מה שאמרו חכז"ל שנאמר על פי התורה אשר יורוך כדברי הרמב"ם בהלכות שחיטה וכמו שכתב בתשובה הנ"ל וציין לעיין דע"ת (דעת תורה) בפתיחה להלכות טרפות אות י"ט וכרתי ופליתי סי' מ' בדין חסר לב ע"כ ההגה"ה] וסיים ומזה נלמוד למצות מציצה שאף אם יאמרו כל הרופאים שאין סכנה אם לא יעשו המציצה בפה על כל פנים אין כחם יפה ככח מרנא ורבנא הרמב"ם ז"ל ואף על פי כן אין הלכה כמותו במה שהוא נגד דברי חז"ל הקדושים כל שכן וקל וחומר שאסור לנו לשמוע דברי הרופאים הנ"ל במה שהוא נגד דברי חז"ל

שוב כתב לדקדק במה שאמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ דלשון אומנא בכל הש"ס הוא מקיז דם וכו' וכו' והיה לו לומר האי מוהלא דלא מייץ וכתב דאפשר שכונת רב פפא שאפילו אם המוהל הוא אומן המקיז דם ובקי ברפואות ויאמר שאין צריך למציצה מעברינן ליה [אמר המחבר עיין לעיל בתשובת הגאון מוהר"ם שיק שהבאתי בסי' זה סעיף יו"ד בד"ה ואני כבר בררתי ובסי' זו סעיף כ' בד"ה וראיתי בתשובת] כי פשיטא להו לרז"ל דבלא מציצה בפה הוי סכנה ואין להתחכם בזה וכתב להוכיח מדברי רב פפא עצמו דמציצה היא דוקא בפה (דבריו בזה מופרכים מתוך מה שכתבתי למעלה בסק"ח על דברי הגאון מקלעצק יצ"ו שהבאתי בסק"ז שהוכיח מדברי רב פפא דדרך המציצה היא בכלי ומתוך מה שכתבתי שם מובן מה שיש לפקפק על דברי הרב ברית אבות יצ"ו) [לענ"ד י"ל עפמש"כ בתשו' הר"ן סי' ע' וז"ל ולא שהייתי מתיר אותו לכתחילה שמתוך שאנו מדמין בדברים עמוקים כאלה לא נעשה מעשה אלא שכדאין הם הדברים לסמוך עליהם במה שפשט מנהגא להתיר שכבר אמרו כו' עכלה"ט. ולפ"ז הכא בנ"ד כדאין הם הדברים ההוכחות מדקדוק ופלפול מהגמרא לסמוך עליהם ליסוד במה שפשט מנהגא מאז ועד עתה מציצת הפה. הירח"י] וכתב לדקדק כן מדברי רבינו ירוחם ודבריו נרפים במחכ"ת

ועל מה שכתבו בשם הגאון חתם סופר שאם הספוג מועיל כמציצה בפה רשאים למצוץ גם בספוג וכו' התפלא על זה מאד שהרי בדור שלפנינו היה מעשה באחד שמלח בשר בצרי"ף שקורין (האליון) (שאפ) ומורה אחד התיר הבשר והכלים כי הצרי"ף הנ"ל הוא חריף ומצמית הבשר ואינו פולט עוד על ידי הבישול. וגדול אחד אסר הבשר והכלים ושאל לגאוני הדור והשיבו כולם שחלילה לסמוך על זה ואין לנו אלא מה שאמרו חז"ל דאינו מוציא הדם מן הבשר רק מלח וגם בקדשים אמרה תורה במלח תמלח. ובמקום שאין מלח מצוי מבואר ביו"ד סי' ס"ט שיצלו הבשר ולא אישתמיט שום אחד מהפוסקים לומר דימלחו בשאר דבר חריף והמורה ההוא ראוי להעבירו כי אולי מינות נזרקה בו כי איך אפשר לפרוץ נגד חז"ל והקדמונים וציין לשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סי' קמ"ב וטוב טעם ודעת סי' קי"א וחסד לאברהם וד"ח (ודברי חיים) ח"ב ואמרי אש יו"ד סו' כ"ח ואבני צדק יו"ד סי' ס"ג הרי מבואר מדברי הגאונים שאפילו בדבר איסור לבד אין להתחכם נגד חז"ל והפוסקים לעשות איזו תחבולה אחרת בדברים טבעיים וכל שכן במידי דסכנתא מי הוא זה שימלא לבו להתחכם לומר דבר נגד חז"ל ואף שכתבו התוספות במועד קטן דף י"א שבכמה רפואות נשתנו העתים בזמן הזה ממה שהיה בימי חכמי הש"ס היינו להחמיר בזמן הזה שבימי חכמי הש"ס לא תפסו עדיין הדבר לחומרא ולסכנה ובזמן הזה חוששין לסכנה שבענין זה יש לומר שנשתנו הטבעיים אבל להקל נגד חז"ל במה שבימי חכמי הש"ס תפסו לחומרא ולסכנה אין כח בשום חכם ורופא בעולם להכחיש דבריהם הקדושים המקובלים עד משה רבינו עליו השלום וכבר אמרו פירוקא לסכנתא לא עבדינן והביא שגדול אחד השיב לו שאין ראיה מההוא מעשה דהתם אין אחד מהם שיאמר שהצרי"ף הנ"ל עושה הפעולה שעושה המלח אבל מציצה על ידי ספוג לפי מה שאומרים שהספוג עושה פעולה זו כמו מציצה בפה אפשר שסוברים להתיר ועל זה כתב דהמעיין בשו"ת אמרי אש שם יראה שדעתו שאף אם הצרי"ף עושה פעולה כמו המלח שמוציא את הדם מן הבשר אעפ"כ אסור למלוח בו

והביא מה שכתב הרא"ש בתשובה כלל ה"ן חכמת הפילוסופא היא טבעית וחכמים גדולים היו והעמידו כל דבר על טבעו ומרוב חכמתם העמיקו שחתו והוצרכו לכפור בתורת משה לפי שאין כל התורה טבעית על זה נאמר תמים תהיה עם ה' אלקי"ך כלומר אפילו יבא לך הדבר חוץ לטבע אל תהרהר על הקבלה וכו' והובאו דבריו במצרף לחכמה דף כ"ד. ואם כן מה לנו במה שהספוג מועיל כמו מציצה בפה וכי העמדנו כל התרי"ג מצות על פי דרך הטבע והלא קבלנו עלינו לקיים כל התורה אף במה שהוא חוץ מן הטבע כדכתב הרא"ש ואם כן אפילו אם נדע בבירור גמור שהמציצה בספוג יועיל כמו מציצה בפה אין לנו אלא הקבלה שבידינו מפי רז"ל הקדושים ובתשובת הרשב"א סי' ט' כתב שאין משגיחין בחקירה נגד הקבלה לפי שחכמת ה' למעלה מחקירתינו וזה לשון מרן חיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים אות ה' (השגות הראב"ד) סי' פ"ב נמשך לזה אומר כי הנה היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל בצד מה והיה זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד