שדי חמד אסיפת דינים מילה רכז

ואחר שאין ספק בזה דמוצצין הוא לשון משיכה בכח ממילא אין ספק ג"כ דאין בידינו לבטל המציצה בפה וכן תמהתי על דברי הגאון רמ"ס זצ"ל הנ"ל שממה שכתב שמותר למצוץ בפיו בשבת משמע דעל ידי הספוג פשיטא דמותר ולענ"ד צ"ע כיון דמציצה שהיא משום סכנה אפשר לעשות ע"י פה איך יותר סחיטת הספוג הרי בשבת (דף קל"ד) מייתי ברייתא דאין נותנין חמין ושמן על גבי מוך שע"ג מכה בשבת ומפרש בגמרא משום סחיטה ואף שלפי מה שכתב המג"א (סי' שכ"ח ס"ק כ"ד) לא שייך חשש סחיטה בזה רק במים אבל לא בשמן לבד עי"ש וא"כ לא שייך ג"כ בספוג שנבלע מיין ודם מכ"מ כבר כתב הב"ח ועמו הסכימו הת"ש והפ"מ דגם בשמן לבד שייך איסור סחיטה והביא ראי' מתוספות שבת (דף קי"א) ע"ש וכיון שאם דוחק ע"י ספוג וסחטי' היין והדם הנבלעים בו אף שאינו מכוין לסחיטה מכ"מ הוי פסיק רישא כיון שמהדק בכח וכמש"כ התוספ' שם ויש בזה חילול שבת שלא לצורך סכנה וזה אפילו לדעת הרב זצ"ל שיכול לצאת ידי סכנה ע"י דחיקה בלא משיכה אבל לפי מה שבארתי דלשון מציצה הוא בפה ובזה דוקא יוצא מידי סכנה אבל בדחיקה לבד לא א"כ יש חילול שבת אפילו בלא ספוג אם עושה המציצה בדחיקה לבד שלא בפיו כיון שמוציא דם בכוונה הוה ליה חובל ומפרק דרך תיקון ומשום סכנה לא הותר כיון דבזה אינו יוצא מידי סכנה ע"פ דברי המשנה שצותה מציצה דוקא שהיא הוצאה בכח המשיכה

ולכן אליכם אישים אקרא אשר יראת ד' על פניכם התבוננו נא והשימו על לב עד אנה תגיע התחדשות אשר חדשתם בעזבכם את מנהג ישראל אשר מימי קדם לא בלבד שאתם מביאים את נערי בני ישראל לידי סכנה בעברכם על ציווי המשנה אלא תבואו ותביאו ג"כ לידי חילול שבת אם טעיתם בפירוש מציצה והאמת אתנו שהיא במשיכה דוקא ולא בדחיקה ואם תאמרו אחר עצת הרופאים והטבעיים נלך שכל ענין המציצה להוציא דם הוא שלא לצורך וא"כ אין בזה משום חילול שבת דאין זה תיקון אלא קלקול עוד הפעם אקרא אליכם התבוננו נא עד אנה תגיעו אם תכריעו דיעות הטבעיים על מה שמקובל בידינו מפי חכמי התלמוד שאלו נא את פיהם אם יאמרו שבהמה שחסר או יתר אבר היא טרפה ואינה יכולה לחיות וראו נא מה שכתב על זה הרשב"א בשו"ת (סימן צ"ח) וז"ל ואם יתחזק בטעותו ויאמר לא כי אהבתי דברים זרים והם אשר ראו עיניהם ואחריהם אלך נאמר אליו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תבטל נקודה אחת מהם שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני הנביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני עכ"ל ואם תאמרו לא במה שמקובל מסיני נכריע דברי הטבעיים על דברי חכמינו ז"ל רק במה שנתיסד מפיהם על פי הטבע כפי אשר הכירוה בעת ההיא ולא נאמין שהמציצה מקובלת מסיני ולכן נתבטלה ע"פ דברי הטבעיים בעת הזאת

עוד אקרא אליכם שאלו נא את פי הרופאים והטבעיים אם יסכימו עם החכמים שכל הבהמות שאנו מטריפין משום סרכות הריאה אינם יכולים לחיות והרי גם טרפות האלה נתיסדו מפי חכמינו ז"ל ע"פ הטבע אשר הכירוה שמסיני לא נתקבל רק נקיבת הריאה בכלל וכהנה עוד רבות מלבד מה שכתבתי כבר במכתבי הראשון מנשתהה י"ב חדש ושיפורא גרים ובכזה ח"ו תהפך הקערה על פיה ויבטל רוב התורה כפי התנהגותה בכל תפוצות ישראל ואם תאמרו הלא לא לחנם בטלנו המציצה רק באשר שראינו שנתהו' סכנה על ידה בשיש חולי בפה המוצץ וכי אפשר לבדוק בכל פעם את פיו כשמוצץ על זה אשיב הלא החזקה היא אחת מהיסודות אשר כל התורה נשענת עליהן וסוקלין ושורפין על החזקות ולמה נדאג שמי שהוא בחזקת בריא וכשרות ע"י הבדיקה הראשונה שנתרע אח"כ ובפרט בדבר שאם נתרע אי אפשר להמוחזק שלא ידע בריעותא שלו וכי בשופטני עסקינן שיסכינו נפשות על חנם ובדבר שעבידא לאגלויי דבלא"ה לא משקרי בה אינשי ולכן גם אנכי אסיים בדברי הרב דק"ק וויען נ"י קבלו האמת ממי שאמרו כנלענ"ד הקטן יעקב עכ"ד הגאון בנין ציון ודבריו חיים וקיימים בשני העניינים. והמה ישרים טובים ונכונים. אמת אמת תפסיה והאמת ליעקב (לפ"ג)

ובספר אות ברית סי' רס"ד סק"ט כתב וז"ל ואח"כ מוצצין כו' הכי אמר רב פפא בשבת דף קל"ג ע"ב האי אומן דלא מייץ מעבירין אותו דהוה סכנתא לתינוק מלשון זה נראה להביא ראיה לדעת הגאון מה"ו יעקב עטטלינגר נ"י אב"ד דק"ק אלטונא בשומר ציון שנת תר"ח מכתב ה' שחגר חרבו לחלוק על אותן שרוצין לבטל המציצה בפה ואומרין שהמציצה דתני במתניתין לא בעי בפה דוקא אלא אם דוחקים בספוג הדם שיצא ג"כ מהני ורוצים ליחס סברא זו לאמ"ו הגאון מהרמ"ס זצוק"ל והוא הביא ראי' מרמב"ם פ"ב מהלכות מילה שכ' שמוצצין להמשיך הדם מרחוק שלא יסתכן התינוק מבואר שצריכים למצוץ בכח המושך של פה וכן לישנא דמוצץ משמע בכח המושך בפה דוקא ועש"ה שהאריך בטוב טעם ולדעתי מוכח כן מלישנא דר"פ דלמה נקט דינו אאומן דלא מייץ הו"ל רק לומר שצריכים למצוץ ואי אין מוצצין הוה סכנה לתינוק ממילא מי הוא זה ואיזה הוא שלא ישמע וימצוץ אטו ברשיעי עסקינן שאינו שומע לדברי חכמים אע"כ דמציצה צריכה להיות בפה דוקא ולא בדבר אחר וכיון דהרבה בני אדם הם אסטניסי' ואי אפשר להם בשום אופן ליקח הגיד המלוכלך לתוך פיהם ועי"ז ימצאו הרבה מוהלים שלא ימוצו בפיהם מצד שא"א להם ורוצים לדחוק הדם בספוג וכדומה ע"ז אמר האי אומן דלא מייץ ולשון מייץ היינו בפה כמ"ש מהרי"ע מעבירין אותו אבל אי הי' המציצה ביד ובספוג היה די לר"פ לאשמעי' שצריכין הדם לדחוק לחוץ מצד סכנת התינוק וכמו שהאומן חותך ופורע בודאי יעשה גם זאת

ועוד אפשר לומר מבלעדי הסכנה המציצה בפה לפעמים הוא צורך למצות מילה דעיין ברש"י בשבת קל"ד ע"א ד"ה ה"ג ראיתיו וכו' שכתב דאם מלין תינוק ואינו יוצא ממנו דם נתבטל מצות הטפה דהטפת דם מצוה בפני עצמה היא וכן כ' הר"ן שם וביבמות דף ס"ד ע"ב מבואר דאיכא משפחה דקמיט דמא שהדם נקמט בחוזק בגוף ואינו יוצא ע"י החיתוך והפריעה משא"כ ע"י כח המושך שבפה מושכין הדם לחוץ ונתקיים מצות הטפת דם

גם יש בפה חיבוב מצוה כמו שמנשקין ס"ת וכו'. עוד מביא שם הגאון מהרי"ע כת אחת שרוצים לבטל המציצה לגמרי ואומרין שא"צ למצוץ כלל דליכא סכנה כמו שנתבטל בזמנינו אספלנית וכמון שהיה הכרח בזמן המשנה וכן חמין קודם המילה ואחריה ע"ש ובאמת מבלעדי הסכנה א"א לבטל המציצה לגמרי דעיין במדרש ילקוט פ' בלק על פסוק מי מנה עפר יעקב כיון שראה בלעם כו' וסיים שם מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסין הערלה והדם בעפר הארץ והכי פוסק הרמ"א בסימן רס"ה סעי' י"א ואם לא נעשה המציצה כלל תבוטל תקנות חז"ל איך ניתן הדם בעפר אם לא נמצוץ הדם כלל והטעם מבואר בזוהר פ' לך לך דמילה הוה כהקרבת קרבן וכמו דהתם עיקר המצוה לזרוק הדם על מזבח אדמה כמו כן צריכים ליתן דם המילה בעפר האדמה עכ"ל:

י"ג) ומה שרמז עוד הגאון המופלא אבד"ק שאויל יצ"ו מדברי הגאון בס' אגודת אזוב מדברי בחידושיו לשבת דף קל"ג (בד"ה אר"פ האי אומנא) עיינתי שם ואלה תורף דב"ק ראיתי שמקרוב נהגו שלא למצוץ בפיהם רק אחר הפריעה סוחטין את המילה בידים ונותן עליו סמרטוט נקוב ומלוחלח במים קרים כדי שלא יחזור עור הפריעה ולהתכסות למעלה ואחר זה משימים על המילה עוד סמרטוטים אחרים שאינם נקובים ושרויים במים קרים עד שבערך שעה אחת פוסק הדם מלזוב וכעבור עוד מעת לעת נתרפאה המכה לגמרי ולכאורה לא טוב עושים אף שכפי מאמרם הדרך הזה הוא יותר נכון ובטוח שאין שום חשש סכנה בכל זאת היה קשה עליו להעלות על הדעת לומר שלא היה דבר זה גלוי לרבותינו חכמי הש"ס אשר כל רז לא אניס להו ואם הם הצריכו דוקא מציצה והתירוה בשבת על כרחין צריך לומר