שדי חמד אסיפת דינים מילה רג

קונטרס המדבר מדיני מציצה שהוא מעכב ובפה דווקא והוא שני סימנים מאסיפת דינים מערכת מילה ויצא עתה לאור מפני המהרסים [בענין ביטול המציצה בזמן הזה חלילה

] בדין מציצה נשאלתי בשני פרטים א) אם אפשר לבטלה לפי שהרופאים אומרים שיש בזה חשש סכנה להנימול ועם כי למותר הוא לכתוב בזה כי הדבר פשוט מאד שאסור להשגיח בדברי הרופאים בזה וחלילה לנו לזוז מכל אשר הורונו רבותינו בש"ס ופוסקים וכל רוחות שבעולם לא יזיזו אפילו זיז כל שהו מכל אשר הגידו לנו בתורה שבעל פה המקובלת אצל כל ישראל וכל האומר לבטל קוצה של יו"ד מקבלתנו האמתית אינו אלא טועה ומשתקין אותו בנזיפה אך עוד אחרת היתה ב) אשר עליה יש לדון והיא לא לבטל המציצה לגמרי כי אם לשנותה מכפי אשר נהגנו עד עתה לעשות המציצה בפה. ורוצים לעשותה על ידי כלי מכונה שנתחדשה בזה בזמננו שבזה בהשקפה ראשונה האדם יראה לעינים שאין חשש בדבר וכן נטתה דעתי העניה כשנשאלתי על זה בשנת תרב"ן כאשר אכתוב להלן בסיעתא דשמיא. אך לא גליתי דעתי להשואל אף כי היה נראה לי היתר פשוט מצד הדין ואודה ולא אבוש כי ראיתי אחרי רואי שטעיתי בדבר זה כאשר אכתוב להלן בס"ד. אבל לענין ביטולה לגמרי בזה ודאי הדבר פשוט שאסור ואין צריך לכתוב בזה ובכל זאת נכון בעיני לכתוב קצת גם בזה להוציא מלב איזה טועה ומפקפק שבעולם ומה גם כי ראיתי באיזה ספרים מרבני אחרונים שנטפלו לכתוב בזה וכזנב לאריות הנני הולך בעקבותיהם להעתיק דבריהם אף אם באולי הספרים שאעתיק מהם נמצאים ביד הקורא והיה מספיק לציין לעיין בדבריהם מכל מקום לרגל מלאכתי מלאכת שמים לא אחוס על עמלי בזה וידעתי כי יש תועלת גדולה להיות הדברים מסודרים בעה"י בזה אחר זה כשלחן הערוך ויותר מזה יש לי לחוש להרבה מהקוראים בספרי שאין בידיהם הספרים שזכני השי"ת בהם והדבר נחוץ מאד לפרסם ברבים לחזק אשיות הדת והשומע יחדל מלפרוץ גדר ח"ו ועליהם תבא ברכת טוב וכבר היה מעשה בעיר אחת אשר לא ידעו מכל הכתוב בספרים בזה ורצו לבטל המציצה בטענת סכנה ואני הדל הרעשתי עליהם והודעתי להם קצת ממה שכתוב בספרים הקדושים ונתבשרתי שבעה"י דברי עשו והצליחו כאשר אעתיק להלן דברי המכתבים איה"ש לכן חובתי ואעשה. בעזרת האומר ועושה וזה החלי בעזרת צורי וגואלי. ואחלקם לסעיפים קטנים. להקל על הקורא חכמים ונבונים

א) ואומר על ראשון ראשון על ביטול המציצה לגמרי הנה הגאון תפארת ישראל (פירוש המשניות) בפרק רבי אליעזר דמילה משנה ב' אמתניתין דעושין כל צרכי מילה בשבת מוהלין ופורעין ומוצצין כתב (באות ט"ו) וז"ל יונק הדם מהחבורה אף שעי"ז ניתק הדם ממקומו ונעשה חבורה ע"י זה עכ"פ כשלא ימצוץ אפשר שיסתכן שע"י החבורה הדם שבבשר הגיד מתחמם ונקפה ואפשר שיצבה הגיד עי"ז [ולפי מה שאומרים הרופאים עכשיו אדרבה ע"י המציצה אפשר שיסתכן שעל ידי המציצה יתפרצו נקבי (הפארען) וישפעו דם אחר המילה כמוצץ יין שבחבית ע"י (העבער) דאחר ששאף הרוח שבמיניקת (העבער) מיד היין שתחתיו ממילא פורץ ועולה אף אחר שפסק למצוץ (בההעבער) ואין לתמוה על זה שהוא נגד הש"ס דבכמה דברים נשתנה הטבע (כמג"א קע"ג א' וקע"ט ח' ובי"ד שט"ז ג' ובאה"ע קנ"ו) ולכאורה היה נראה לשמוע בקולם בכל כי האי גוונא דהרי אפי' בכריתות ומיתות ב"ד שומעין לרופאין (כשבת קכ"ט א' ויומא פ"ב א' ונדה כ"ב ב') ואפילו להקל. מכ"ש כשנחוש רק משום סכנה והם בקיאין בחששת סכנה יותר ממנו ונקל גם בחילול שבת למצוץ ואף על פי כן נ"ל לבלי לזוז מדברי רז"ל דלא דמי לרחיצה לקמן סי' ל"ב שאין מחללין השתא משנשתנה הטבע דהתם שאני דע"י שנשתנה הטבע אין בו צורך כלל השתא אבל הכא מי לא מודו הרופאים דעל ידי המציצה ניצל התינוק מצביית הגיד אלא שבארצות הצפוניים אינו מסוכן כל כך צביית הגיד כבארצות בבל החמים ואעפ"כ אפשר שיסתכן ע"י הצבייה ואף שלפי דברי הרופאים יכול להציל הצביי' ע"י שיניחו עליו כל חצי שעה מטלית שנשרה במי (עקסטראקטום) או במים קרים עכ"פ כיון דגם לפי דבריהם גם מציצה מהני אין לנו אלא דברי חז"ל דהרי אפילו בדברי תורה כשאין נפקא מינה שיעשה כן או כן היו הראשונים מקפידים לעשות כדברי רבותיהם כרבא דהוה מהדר אסלקא וארוזא הואיל ונפק מפומא דרב הונא (כפסחים קי"ד ב') ואף על פי כן נראה לי שלא ימצוץ כל כך בחוזק מאד בשבת דבש"ס לא קאמר רק האי אומנא דלא מייץ משמע דלא מייץ כלל (כשבת קל"ג ב') גם יזה בפיו אחר המציצה על החבורה מחומץ שלוקח בפיו כדי לקמט ולצמצם נקבי הפארען שפתח במציצתו] עכ"ל הרב תפארת ישראל ועיין לקמן בסי' ב' סקט"ו בד"ה וראיתי בתפארת ישראל)

ב) ובשו"ת הגאון מוהר"ם שיק (מר ניהו תלמיד מרנא החתם סופר) בחלק יו"ד סי' רמ"ד האריך בזה בתשובה לתלמידו הרב אהרן משה שוטאשקא והנני להעתיק להבות דברות קדשו כמו שנאמרו למשה מסיני ואלה דבריו ועל שאלתו שבקהלתו עשו תקנה שלא למצוץ ומעלתו הוא מוהל ועד עתה לא מיחו לו למצוץ ונפשו בשאלתו אם ימחו בו למצוץ אם מוטב לו שלא לקבל להיות מוהל אצלם או ימול ולא ימצוץ תמיהני על לשונו שכתב שעשו תקנה דבר כזה יקרא תקנה אנשים שהרימו יד והעיזו בדבר המפורש בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים שחיוב יש למצוץ ושאיכא חשש סכנה בדבר והם חכמים בעיניהם יותר מחכמי הש"ס וכל הפוסקים ולבטל דברי הש"ס ופוסקים מפני הבל הבל פיהם של מקצת רופאי זמנינו שאומרים שאין סכנה בלא מציצה ואין זה אלא רמיות רוחא הוא דנקוטא להו וקלות דעתם להרוס ולבטל דברי חכז"ל הכזה יקרא תקנה אין זה אלא עיוות וביטול ופורצי פרץ לזאת יקרא שמה פרץ עזה ולו חכמו ישכילו זאת שאפילו הרופאים שאומרים שאין בו סכנה רק על הרוב אמרו ואנן קיימא לן דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב ואפילו יאמרו הרופאים שאפילו א' מני אלפי אלפים וריבי רבבות לא יבא לידי סכנה על ידי חסרון מציצה ולית בה חששא א') שבאמת אין יכולין להעיד ע"ז ורז"ל חששו אך למיעוט פעמים כדקיימא לן דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב ואם יבא לאחד מאלפי אלפים וכו' תינוקות סכנה כבר מותר לחלל שבת עבורו ומחוייב למצוץ דבפקוח נפש כתיב וחי בהם ואין הולכין אחר הרוב ותו דכל יסודי הרופאים הם מיוסדים על דבר שכבר היו ונעשו בעולם וכל יסודותיהם על החיפוש והחקירה והבטה והניסיון (וועלכע זיך נאר אוף ערפארונגין גערינדעט) ודבר זה אינו מוכרח ואפשר דברים שיצאו מן הכלל ואם כן כל דברי הרופאים אי אפשר ליתן להם קיום אלא עפ"י הרוב

ג) אבל דברי חז"ל מיוסדים הרבה מהם על הלכה למשה מסיני איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום אשר כל דברי אלקינו יקים לעולם ואיך נבטל דברי אלקים חיים ואפשר שהוא הלכה למשה מסיני מפני אומדנא וסברת הרופאים על פי החיפוש והניסיון שאינו על פי הרוב וכל שכן שכבר הובא אין ציונ"ס וועכטי"ר עדות פא"ן פרעפאסארין שאין המציצה מזקת למכה אדרבה לפעמים טובה והעיד שם אין ציונ"ס וועכטי"ר 2 יאהר גאנג 5600 נומר 48 שמוהל אחד העיד שבאו מעשים לידו שעל ידי ביטול המציצה בא התינוק לידי חולי ומכאובים הרבה וגם הביא בשו"צ מכתב י"ב לברר דהמציצה חיוב עיי"ש וגם שם במכתב צ"ה וצ"ו האריך בזה ועכ"פ הדבר מבואר ועומד דהמציצה חיוב הוא: ן

ד) ועתה נשוב לשאלתו הדבר פשוט בעיני שאם לא יניחו לו למצוץ לא יקבל מעלתו להיות מוהל אצלם מצד שלשה טעמים א') הרי מעלתו נ"י עד עכשיו פרע ומצץ אפילו בשבת וחילול שבת איכא במציצה כמבואר בשבת דף קל"ג ע"ב ואיך יעשה תרתי דסתרו אהדדי דממה נפשך קא עביד איסור או שחילל שבת במציצה או שעתה שאינו מוצץ ואפשר שיבא התינוק לידי סכנה הוא עובר על לא תעמוד על דם רעיך או והשבות לו ואפילו למאן דאמר ספיקא דאורייתא מן התורה להקל כתב הרב פרי חדש