שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קסו

(אחר שכתב בשם השלטי גבורים וכל בו ששיעור השמן הוא שמינית ביצה) והרא"ם כתב דלא נתנו שיעור לשמן דבפתילה גסה צריך יותר מבדקה אבל במנורה נקט שיעור משום דפתילות המנורה לא היו יכולות להיות רק כשיעור פיות המנורה עכ"ל מתבאר דבנר של חנוכה הכל תלוי כפי הפתילה והפתילה תהיה מה שתהיה רק שידליק חצי שעה ולפי הנראה נעלמו דברי הרא"ם הללו מעיני הרבנים כנסת הגדולה ובתי כנסיות שכתב בשם כנסת הגדולה דשיעור השמן הוא שמינית ביצה וכו' ובמגן אברהם כתב דהכל לפי עובי הפתילה עכ"ל וק"ל ועיינתי בשדי הארץ ח"ג דף כ"ב סוף ע"א שציין בזכרנו לחיים וראיתי שכתב שם וז"ל והכא בנר חנוכה בעינן כלי כל דהוא שיחזיק שיעור השמן שהוא שבעה דרה"ם חסר רביעי כמו שכתב הרב חסד לאברהם וכיון שאינה עומד בפני עצמו אין להדליק בקליפת בצים ואגוזים וכו' ע"כ לענייננו (מה שכתב בזכרנו לחיים בשמו שבעה דרה"ם לחומרא לא דק) אמנם נראה ודאי שהרב שדה הארץ במחלת כבוד תורתו לא דק בזה (משום דלאו להאי דינא נחית) והרי עינינו הרואות בדברי הרב בגופן שלהן שלא כתב שיעור דשבעה דרה"ם חסר רביעי אלא לנרות המנורה בזמן הנס שמתחלה חילקו השמן לשמנה לילות בכל לילה ד"ן דרה"ם ובכל נר שבעה דרה"ם פחות רביע שיעור שידליק שמינית הלילה אבל לנר חנוכה כתב מפורש שהוא שמינית ביצה לחצי שעה כמו שהעתקתי למעלה את דב"ק וס' דרך חיים למר בריה דרב של"ה אין אצלי ואם מה שכתב דראמ"ה אחת. הוא מה שאנו קורים דרה"ם הא ודאי דברי תימה הם מאחר שבדברי הקדמונים שלטי הגבורים וכל בו וכפתור ופרח מפורש שהוא שמינית הביצה וביצה היא ח"י דרה"ם לכן אני אומר שדרה"ם לחוד ודראמ"ה לחוד מי שנמצא אצלו ספר התורה הזה ישכיל בכונתו

ומה שכתב הרא"ם דפתילות המנורה היו רק כשיעור פיות המנורה ומתבאר שסובר שהפתילות היו שוות בכל זמן הנה אין מצוי אצלי ספר הרא"ם על הסמ"ג (שלפי הנראה בביאורו לסמ"ג הוא שכתב כן) לראות אם הזכיר דברי התוספות במנחות דף פ"ט ד"ה ושיערו על פי דברי הירושלמי שאמרו דבקיץ היו עושים פתילה גסה ובחורף פתילה דקה ומיהו כששיערו בתחלה שיערו בפתילה בינונית עיין להרב תוספת יום טוב בפרק ט' דמנחות משנה ג' (בד"ה מחצי לוג) ושכן כתב הרמב"ם דהשיעור בפתילה בינונית עי"ש ולהרב מחצית השקל על דברי הרב מגן אברהם הנ"ל ובשו"ת עמודי אור הנ"ל

ג') אם מותר להדליק נר חנוכה בשמן שריפה (שמן תרומה שנטמאת) הנה בהגהות הרב מוהר"ץ הירש חיות לשבת על דף כ"א ע"א (בהגהות הנ"ל נסמן בטעות דף כ"ו וגם הובאו דברים אלו אחר החידושים לדף כ"ה) על מה שאמר רב הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה כתב וז"ל עיין פני יהושע שהקשה בשמן שרפה מאי איכא למימר והנה בש"ס דף כ"ג אמרו הטעם שאין מדליקין בשמן שריפה משום שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה ופירש רש"י כיון דשמן שרפה הוא וחושש שמא יבא לאכלה משום הכי יטה כדי שיתבער מהר ולכאורה קשה אם כן איך שרי להדליק נר חנוכה בשבת אף בשמן טוב והרי שמן שבנר אסור בהנאה דהוקצה למצותו ואם כן ניחוש שיטה כדי שיתבער מהר וצריך לומר דבכל הדלקת נר חנוכה לא גזרו כדאמרינן בפסחים דף יו"ד ע"ב הוא עצמו מחזיר עליו לשורפו לא גזרינן שמא יאכל הכי נמי לא שייך כאן שמא יטה דכל עיקר מחזיר לקיים מצות נר חנוכה וכיון דקיימא לן כבתה זקוק לה (לאו דוקא אלא כלומר כיון דסבירא ליה לרב הונא כבתה זקוק לה וכן היא כונתו במה שכתב להלן ואנן קיימא לן כבתה זקוק לה) וצריך שידליק כשיעור ואם יתבער מהר לא ידליק כשיעור וזה דוקא בסתם שמן אבל בשמן שרפה כיון דיש עוד איסור אכילה דשמן שרפה והוא איסור אחר שייך שמא ישכח כיון דאיכא עוד איסור בשמן שרפה ויבא לשכוח את האיסור על ידי מצות הדלקת נר חנוכה ואם כן שוב בחול אסור להדליק בשמן שרפה משום דמחזיר עליו לשרפו ויבא להטות ולא ידליק כשיעור ואנן קיימא לן כבתה זקוק לה ובזה מיושב קושית התוספות דלמה ליה טעמא דמותר להשתמש לאורה דילמא אסור להשתמש לאורה ורק דסבירא ליה כבתה זקוק לה ושמנים אלו לא ידליקו כשיעור משום דשמנים גרועין הם אבל לפי מה שכתבתי ניחא דצריך להך דמותר להשתמש לאורה משום שמן שרפה שהוא שמן טוב ולא יכבה מאליו ואם אסור להשתמש לאורה למה אסור בשמן שרפה כקושית הפני יהושע אבל אי אמרינן מותר להשתמש לאורה שוב שייך בחול גם כן שיטה כדי שיתבער מהר ולא ידליק כשיעור עכ"ל

ובחידושי לשבת כתבתי ליישב קושית הגאון פני יהושע הנ"ל וגם מה שהקשה הגאון מהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לשבת דף כ"ה סוף ע"ב (אמאי דתני ר' שמעון בן אלעזר אין מדליקין בצרי ואמר. רבה טעמא מתוך שריחו נודף גזרה שמא יסתפק ממנו) וז"ל ולפי מה דאמרינן דכל השמנים שאסורים בשבת הוא הדין לחנוכה הנה גם בצרי אף על גב דבחול ליכא חשש דמסתפק ממנו ויהיה חייב משום מכבה אכן קיימא לן דנר חנוכה שהוקצה למצותו אסור בהנאה ושייך חשש שמא יסתפק ויהנה מהאיסור אכן על מה שאמרו לעיל דאסור להדליק בעטרן מפני שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא ובחנוכה אשר היה מדליקין מבחוץ לא ידעתי מדוע יאסר להדליק בעטרן לנר חנוכה וצ"ע עכ"ל והנה מאי דקשיא ליה בעטרן טפי מצרי אינו מובן לכאורה דכיון דאיסור ההדלקה בצרי בשבת הוא משום שריחו נודף והרי בחנוכה שמדליק בחוץ ובעל הבית עומד בפנים לא יהא ריחו נודף ולא יבא להסתפק ממנו ולמה יאסר להדליק בצרי בחנוכה וצריך לומר שסובר הרב שיש לחוש שמא יסתפק ממנו בשעת הדלקה (אף שזה דוחק כי הוא חששא רחוקה) ולעיקר קושיתו כתבתי שם דנראה דגם מאן דאמר דשמנים שאסור להדליק בשבת אסור להדליק בחנוכה מודה בשמן צרי דאף דאסור להדליק בשבת משום שמא יסתפק ממנו לא אסרו אלא בדבר שיש לחוש שיבא לידי חיוב חטאת דהוי מכבה כדתניא המסתפק משמן שבנר חייב משום מכבה אבל בנר חנוכה דאף אי נימא דאיכא למיחש שמא יסתפק כיון דאף אם יסתפק ליכא אלא איסור דרבנן לא אסרו ומה שאמרו דשמנים שאסור בשבת אסור בחנוכה היינו בשמנים שפיסולם משום שאין נמשכין אחר הפתילה וסובר דכבתה זקוק לה לא כן היכא דפיסולייהו משום איזה גזרה דבכי הא אי לא שייכא ההיא גזרה בנר חנוכה לא אסרו להדליק בהם ועוד נראה דכשאמר רב הונא שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת אין מדליקין בהם בחנוכה האי כללא ליתיה אלא בהנהו שמנים השנויים במשנתינו אבל הא דצרי דברייתא היא ור' שמעון בן אלעזר תני לה אולי לא שמיע ליה לרב הונא כלל ולא מצי יהיב כללא אלא במידי דשנוי במשנה וידוע לכל אבל בברייתות אפשר שסובר שיש שמנים שנויים באיזו ברייתא דאסורים בשבת ומותרים בחנוכה וכעין זה כתבו הראשונים במאי דכייל שמואל כל פטורי שבת פטור אבל אסור דאינו אלא לפטורים השנויים במשנה כמו שכתבתי במכתב לחזקיאו בכמה מקומות (כרשום במפתחות הספר) וגם בעניינים אחרים משתמשים הראשונים בסברא זו ואי הכי לא נפלאת היא לומר כן גם על דברי רב הונא ותירוץ זה לא יגהה מזור לקושית הגאון פני יהושע וכתבתי ליישב שתיהן בחדא מחתא על פי מה שכתבתי דלא אמר רב הונא דשמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת אין מדליקין בחנוכה אלא בשמנים שפיסולם משום שאין נמשכין אחר הפתילה ומשום דסבר כבתה זקוק לה אבל בשמן שריפה דטעמי דפיסול דידיה בשבת הוא מטעמים אחרים שנאמרו בש"ס דף כ"ג ע"ב ואין טעם הפיסול משום שאין נמשכין אחר הפתילה על זה לא אמר רב הונא ומודה רב הונא שכיון שאין הטעמים שייכים בחנוכה מותר להדליק בשמן שרפה בחנוכה וחילוק זה מדברי רבותינו האחרונים הוא נלמד שכתבו כן מפורש בדין הדלקה בדבר שאינו ראוי למלאכת שמים עיין בשו"ת בית שלמה א"ח סי' ח"ק ובתורת חסד לגאון בדורנו יצ"ו בסי' ס' והבאתי תורף דב"ק בקונטריס הכללים במערכת הלמד אות פ"א (עיין לקמן אות י"ד שהבאתי שם מה שכתוב במערכה הנ"ל):