שדי חמד אסיפת דינים חנוכה קסד

ועל חקירת הקדמונים שהנס היה רק שבעה ימים ולמה קבעו שמנה ימים עיין בס' ברכת שלום לידידי הרה"ג מוהר"ר שלום צבי אבד"ק יאנווצא יצ"ו וידידי הרה"ג מוהר"ר חיים יעקב זעליג אבד"ק לובראנץ יצ"ו כתב לי בזה וז"ל חנוכה הראה מעכ"ת גאונו שיחלאי"ט מקום לס' אסיפת דינים שלו הנה מקום אתי בזה להודיעו מה שזכיתי ליאור מאור תורת פי אאמו"ר עט"ר גאון ישראל שליט"א בישוב קושית הרב"י על קביעות שמנה ימים כי לא היה הנס רק שבעה ימים וכבר נשתברו כמה קולמוסים על זה ואמר הוא שליט"א דהוא הנס מה שהדליק הנר מערבי עד שיעור שיוכל להדליק ממנה האחרים וזה היה גם ביום ראשון ניכר ומיד הבינו שיהיה ברכה בפך להבעיר יותר כי אילולי כן למה ליה לנר מערבי לידלק יותר הרי עיקר הנם רק כדי להדליק ממנו האחרים ודפח"ח עכ"ד יצ"ו

ובעיקר הקושיא הנ"ל הנה בשאלתות בדרשה דחנוכה שבסוף שאלתא כ"ו בפרשת וישלח כתוב שלא היה בפך להדליק אפילו יום אחד ונעשה נם וכו' ולפי גירסא זו היה הנס גם ביום הראשון והגאון שאילת שלום בביאורו לשאלתות שם באות ל"ה החזיק בגירסא זו וכתב לבאר מה שנראה סתירה לזה ממה שכתב בשאלתות בתחלת שאלתא הנ"ל (בד"ה ברם צריך) דההוא לוגא הוה ביה להדליק חד יומא דיש לומר דאף שנתנו בכלי כדי הדלקת יום אחד מכל מקום נבלע מהשמן בהפך ונחסר וכו' והגאון בהעמק שאלה שם ממאן בגירסא זו וכתב שטעות הדפוס הוא בשאלתות וצריך להיות ולא היה בו להדליק אלא יום אחד וכו' עי"ש טעמו ונימוקו וידידי הגאון מוהרש"ל יצ"ו בספרו היקר בנין שלמה בסי' ג"ן ראו הביא לנו שבספר האשכול הוקשה לו קושית הקדמונים שהנס לא היה כי אם לשבעה ימים ולזה הביא בס' האשכול שבשאלתות גריס ולא היה בו להדליק אפילו יום אחד והיה הנס גם ביום ראשון וכתב הרב יצ"ו ליישב מה שכתב בשאלתות דההוא לוגא הוה ביה להדליק חד יומא עי"ש דב"ק והשגתי ס' האשכול וראיתי שדבריו הם בחלק שני בהלכות חנוכה ופורים סוף צד כ"א וכתב שם ליישב הקושיא אף לפי גירסתינו בגמרא (ולא היה בו להדליק אלא יום אחד) בכמה פנים עי"ש ובשו"ת כנף רננה להגאון נתן נטע לאנדא אבד"ק אשפיצין יצ"ו בסוף סי' ע"ח כתב ישוב לקושיא זו ורמז נחמד על פסוק (דברים ל"ג י"א) ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתניים קמיו שפירש רש"י שהוא רמז לנס חנוכה שהחשמונאים מחצו את היונים עי"ש דבריו הנעימים ובסי' ע"ט האריך יותר

והנה מרן הבית יוסף תירץ לחקירה הנ"ל שבתחלה חילקו השמן שבפך לשמנה חלקים ובכל לילה היו נותנים חלק אחד ודלק כל הלילה ואם כן גם ביום ראשון היה נס ומרן הפרי חדש הקשה מה ראו על ככה והיה להם ליתן הכל כדי שתדלק כמצותה מערב עד בוקר וכדאמרו בש"ס (בשבת וביומא ובמנחות דף פ"ט) תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר והרב השואל בשו"ת רמ"ץ סי' נ' העיר על זה דהא היו רשאין לתת השמן מעט מעט עד חצי לוג וכשנתן חלק שמינית נתמלא תיכף עד חצי לוג וראו תיכף הנס ואף למאן דאמר במנחות דף פ"ט דממעלה למטה שיערו היינו משום דאין עניות במקום עשירות אבל בזמן ההוא אין עניות גדול מזה שלא היה להם אלא פך אחד ודאי היו יכולים ליתן מעט מעט וכתב על דבריו הגאון המחבר הנה זה זמן רב שהרגשתי בזה וכדומה לי שגם בספר פני יהושע כתב כן עכ"ל ואינו מבין הערה זו בעניותי שאם היה אפשר לומר דהנותנים השמן במנורה דעתם היתה ליתן כל השמן שבפך אלא שנעשה הנס ותיכף בתתם שיעור שמינית נתמלא ולא הוצרכו ליתן יותר החרשתי אבל בדברי מרן הבית יוסף מבואר שטרם שהתחילו ליתן השמן במנורה חילקו את השמן שבפך לשמנה חלקים וגם הרב השואל הבין כן בדברי מרן הבית יוסף שאם היה מבין שכונתו שדעת הנותנים השמן במנורה היתה ליתן כל השמן אלא שכשנתנו שמינית נעשה נס וכו' אינו ענין למה שאמרו דמלמעלה למטה שיערו כמובן וכיון שכן הדרא קושית הרב פרי חדש לדוכתא מה ראו לחלק השמן בתחלה דהא ודאי הם לא ידעו שיעשה נס ואין סומכין על הנס והיה להם לעשות כשורת הדין שתדליק מערב עד בוקר גם על מה שכתב עוד הגאון המחבר בזה יש לפקפק בעניותי כמו שיראה הרואה ורבינו המאירי בסוגיא דשבת הנ"ל כתב בשם יש אומרים שחילקו השמן שבפך לשמנה לילות ולא הוטבו דבריהם בעיניו דאין סומכין על הנס והיה להם להדליק כמצותה וכקושית הרב פרי חדש:

הן אמת שראיתי להגאון חתם סופר בדרשותיו (תורת משה) בדברי אגדה לחנוכה שבפרשת וישב (בד"ה בפסיקתא) שכתב כעין דברי הרב השואל הנ"ל והוא שהביא מה שאמרו בפסיקתא ומצאו שמנה שפודין של ברזל והדליקו נרות וכתב דלכאורה נראה שהוא טעות סופר וצריך להיות שבעה שפודין של עץ ועשו אותם מנורה של עץ כדאיתא בגמרא שבני חשמונאי עשו מנורה של עץ שוב כתב ונראה דלא עשו לה נרות ליתן לתוכן שמן שאם כן הוי כלי עץ שיש להם בית קבול ומקבל טומאה אך הרא"מ בביאור הסמ"ג כתב שהנס היה שמנה ימים שחלקו השמן לשמנה חלקים והקשה הפרי חדש מי נתן להם רשות ומי התיר להם לחלק השמן ולא פר"ח כשיעור אפילו ללילה אחת הלא אין סומכין על הנס ולפענ"ד נראה שלא היה להם בזיכין לצוק לתוכן שמן אלא טבלו שבע פתילות בשמן ונתנום על שבעה שפודין ואם יכלה הפתילה יטבלו פתילה אחרת בשמן עד תום כל השמן ונעשה נס והפתילות הראשונות דלקו כל הלילה וכן בכל לילה ולילה עד שמנה לילות עכ"ל נראה שאין כוונתו ליישב בזה תמיהת הרב פרי חדש אלא כונתו ליישב עיקר החקירה (למה תקנו שמנה והנס היה רק שבע לילות) ואמר מר דשפיר היה הנס לשמנה וגם עשו כדין כיון שלא היה להם בזיכין וכו' ולא תפול בסגנון זה קושית הרב פרי חדש אבל ודאי לפי סיגנון דברי מרן הבית יוסף שחילקו השמן לשמנה לילות שפיר מתמה הרב פרי חדש

ודע דבעיקר הנס הנעשה בפך של שמן כאשר מקובל אצל כל ישראל והוא אמת ויציב בלתי שום ספק הנה השגתי ספר קטן הכמות ורב האיכות מרב מופלא בדורנו מוהר"ר אייזיק ליב מעיר קוזניצו יצ"ו אשר בשם נס פך השמן יקרא שכבדני בו הרב המחבר יצ"ו וראיתי שמביא שם שאיזה מהמתחדשים רצו להטיל ספק בעיקר הנס בפך של שמן והרב המחבר יצ"ו יצא לקראת נשק וידיו רב לו להורות נתן כי אין בדבריהם ממש ודחה כל ראיותיהם ובאמת התענגתי מאד בדבריו הנעימים ישרים ומחוכמים כאשר כתבתי לו במכתב תודתי בקבלת ספרו היקר הנ"ל ולא היה עולה על דעתי שיהא שום רב מרבני דורנו מפקפק בדבר ונוטה לדעת המתחדשים חלילה אך עתה (שנת תנז"ר) השגתי קובץ הפסגה היוצא לאור על יד אישי כהן גדול הגאון מוהר"ר הלל דוד הכהן אבד"ק ווילקי מח"ס היקרים ונגש הכהן ועבודת הכהן וממה שכתוב שם במאמר ערוך לנר (שבקובץ הראשון צד כ"א) נודעתי שהיה רב אחד בדורנו שפקפק בדברי הרב המח"ס נס פך השמן אמנם הטיב אשר דבר קריינא דאגרתא בעל המאמר הנ"ל על טוב יזכר שמו מר ניהו הרב הגדול מוהר"ר משה ראזין יצ"ו טרח וכתב להפיץ ולדחות כל דברי הרב הנ"ל וגם הגאון העורך יצ"ו במאמר מערכת דברים (שבצד ח"י) כתב דברים נמרצים לאשר ולקיים מה שמקובל בידינו מאבותינו ואבות אבותינו מהנס הזה ועל דברי הפלפול שבמאמר הנ"ל עיין עוד בהפסגה בקובץ השני במאמר מלואים למערכה (בצד ח"י) ובעיקר הנס עיין בקובץ כנסת חכמי ישראל קונטריס שישי סי' קט"ז דברי מי שגדול הנאמר באברהם הגאון העורך יצ"ו בתוכחת מוסר על המעיזים להכחיש את המקובל ביד כל ישראל מדור דורים

ב) בעיר הזאת ששמן זית ביוקר נהגו העם להדליק בנרות שעוה שמתקנים גבאי הק"ק ומוכרים להצבור והריוח מזה הוא לקופת הקהל להספיק צרכי עניי העיר והנה בבואי פה ראיתי שהיו עושים נרות קטנות מאד שאין דולקות שיעור חצי שעה ומוכרים אותם בחצי קאפיק וכונתם רצויה להם להרבות הריוח כי לא ידעו שיש שיעור על זה מצד הדין ודרשתי להם כי לא נכון הדבר לפי שורת הדין שצריך שתהיה דולקת חצי שעה (ואף כי לא נעלם ממני דיש באמתחות הפוסקים דמקילים ובפרט בזמן הזה יעויין בדרכי משה סי' תרע"ב ובית חדש שם ושאר פוסקים מכל מקום