רות רבה ג

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב ג, יט) : קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מִקְרָאוֹת שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, הָעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא קָטָן יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת גָּדוֹל, וּמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת קָטָן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, מִי שֶׁהוּא קָטָן אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת גָּדוֹל, וּמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת קָטָן. וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו, זֶה הוּא שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן יוֹצְרוֹ מַכְעִיס אֶת יִצְרוֹ, מֵת יָצָא לַחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו. רַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, נִשְׁתַּקַּע שְׁלשָׁה יָמִים בְּחָלְיוֹ, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ, אָמַר לוֹ אָבִיו הָן הֲוֵית, אֲמַר לֵיהּ בְּעוֹלָם מְעֹרָב הָיִיתִי. אֲמַר לֵיהּ וּמַה חֲמֵיתָה תַּמָּן, אֲמַר לֵיהּ הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם רָאִיתִי כָּאן בְּכָבוֹד וְשָׁם בְּבִזָּיוֹן. כַּד שְׁמַעוּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָלְקָן לִמְבַקְרֵיהּ, אֲמַר לְהוֹן אָבוּהּ שְׁמַעְתּוּן מָה אֲמַר הָדֵין מַיְינוֹקָא, אָמְרִין לֵיהּ מָה אֲמַר, תָּנֵי לְהוֹן עוֹבָדָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא (יחזקאל כא, לא) : כֹּה אָמַר ה' [א] הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה זֹאת לֹא זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְּבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִלּוּ לֹא עָלִיתִי אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה דַּי. רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא שָׁאַל לְרַבִּי חִסְדַּאי מַה דֵּין דִּכְתִיב הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה, אָמַר לוֹ, הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת מֵרַבּוֹתֵינוּ, וְהָרִים הָעֲטָרָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, אַתְּ חֶסֶד וּמַה לְּךָ חָסֶד.

כְּתִיב (קהלת ט, ד) : כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר וגו', תַּמָן תְּנֵינַן הָרוֹאֶה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מַה הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ נוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מִמֶּנּוּ, בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מֵאַרְצֵנוּ. וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתַּעֲקֹר אוֹתָהּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְתָשׁוּב לֵב עוֹבְדֶיהָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב שָׁלֵם, וְלֹא נִמְצָא מִתְפַּלֵּל עַל הָרְשָׁעִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יְבֻחַר כְּתִיב, אֲפִלּוּ כָּל אוֹתָן שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּזְּבוּל יֵשׁ בִּטָּחוֹן, לְהַחֲיוֹת אוֹתָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּזְּבוּל, לְכַלּוֹתָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (ירמיה נא, לט) : וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. תַּנְיָא קְטַנֵי גוֹיִם וְחֵילוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא חַיִּים וְלֹא נִדּוֹנִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. (קהלת ט, ד) : כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת, בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב, לְהֵעָשׂוֹת אֲרִי הוּא יָכוֹל. וּמִי שֶׁהוּא אֲרִי, יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת כֶּלֶב. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, מִי שֶׁהוּא אֲרִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת כֶּלֶב, וְכָל מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת אֲרִי. אַדְרִיָּאנוֹס שְׁחִיק טַמְיָא שָׁאַל לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אֲמַר לֵיהּ אֲנָא טָב מִמּשֶׁה רַבָּךְ, אֲמַר לֵיהּ, לָמָּה, דַּאֲנָא חַי וְהוּא מֵת, וּכְתִיב: כִּי לְכֶלֶב חַי טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. אֲמַר לֵיהּ יָכוֹל אַתְּ לִגְזֹר דְּלָא יַדְלֵק בַּר נָשׁ נוּר תְּלָתָא יוֹמִין, אֲמַר לֵיהּ, אִין. לְעִידָּן עַמְיָא סָלְקוּן תַּרְוֵיהוֹן עַל אִיגַר פָּלָטִין חֲמֵי תְּנָנָא סָלֵיק מִן רְחִיק, אֲמַר לֵיהּ מַה כֵּן, אֲמַר לֵיהּ אִיפַרְכִּיָא בִּישׁ, עָאל אַסְיָא וּבַקַּר יָתֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ עַד דְּשָׁתֵי חֲמִימֵי לָא מִיתַּסֵּי. אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ, עַד דְאַתְּ קַיָּם בָּטְלָה גְּזֵרָתְךָ, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ מִשָּׁעָה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ (שמות לה, ג) : לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לָא מַדְלֵיק יְהוּדָאי נוּר בְּשַׁבְּתָא מִיּוֹמוֹהִי, וַעֲדַיִן לֹא נִתְבַּטְּלָה גְּזֵרָתוֹ עַד הַשְׁתָּא, אֲמַרְתְּ אַתְּ כֵּן דַּאֲנָא טָב מִינֵיהּ. (תהלים לט, ה) : הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָם אוֹדַע לִי אֵימָתַי אֲנָא מָיֵית, אֲמַר לֵיהּ רָזָא הִיא דְּלָא מִתְגַּלֵּי לְבַר נָשׁ וְלֵית אֶפְשָׁר דְּיִתְגַּלֵּי לָךְ. וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֲמַר לֵיהּ שַׁבְעִין שְׁנִין. וְאֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי, אוֹדַע לִי בְּהָדֵין יוֹמָא אֲנָא מָיֵית, אָמַר לוֹ בְּשַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ פַּחֵית לִי חַד יוֹמָא, אָמַר לוֹ לֹא. אָמַר לוֹ לָמָּה, אָמַר לוֹ חֲבִיבָה עָלַי תְּפִלָּה אַחַת שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנַי מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ לְהַעֲלוֹת לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג, ד) : אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא. אֲמַר לֵיהּ אוֹסֵיף לִי חַד יוֹמָא, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה, אָמַר לֵיהּ אַרְכִי שֶׁל בִּנְךָ דּוֹחֶקֶת, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אַרְכִיּוֹת אַרְכִיּוֹת הֵן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן נִכְנָס לְתוֹךְ אַרְכִי שֶׁל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא. וּמֵת בַּעֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְסָלְקָה סַנְהֶדְּרִין מֶחְמְיָיא אַפִּין לִשְׁלֹמֹה, אֲמַר לְהוֹן מַעֲבַר יָתֵיהּ מֵאֲתַר לַאֲתַר, אָמְרִין לֵיהּ וְלָאו מַתְנִיתָּא הִיא סָכִין וּמְדִיחִין וּבִלְבָד שֶׁלֹא יָזִיז אֵבָר. אָמַר כְּלָבִים שֶׁל בֵּית אַבָּא רְעֵבִין, אָמְרִין לֵיהּ וְלָא מַתְנִיתָּא הִיא מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִים לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. מֶה עָשָׂה נָטַל פִּיפְקִין וּפָרַשׂ עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹא תֵּרֵד הַשֶּׁמֶשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים לַנְּשָׁרִים קְרָא וּפָרְשׂוּ עָלָיו אֲגַפֵּיהוֹן כְּדֵי שֶׁלֹא תֵּרֵד עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ.

אָמַר (קהלת א, טו) : מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת יָכוֹל לִתְקֹן, וּמִי שֶׁהוּא מְתֻקָּן יָכוֹל לְעַוֵּת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת אֵין יָכוֹל לִתְקֹן, וּמִי שֶׁהוּא מְתֻקָּן אֵין יָכוֹל לְעַוֵּת. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, יֵשׁ מֵהָרְשָׁעִים שֶׁמִּזְדַּוְּגִין זֶה עִם זֶה בָּעוֹלָם, אֶחָד מֵהֶן עָשָׂה תְּשׁוּבָה לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאֶחָד לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, נִמְצָא זֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת הַצַּדִּיקִים, וְזֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת הָרְשָׁעִים, וְהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אוֹי לִי שֶׁמָּא מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, אֲנִי וְזֶה גָנַבְנוּ, אֲנִי וְזֶה הָרַגְנוּ כְּאֶחָת, זֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת צַדִּיקִים וַאֲנִי בַּחֲבוּרַת רְשָׁעִים. וְהֵן מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין לוֹ, שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, מְנֻוָּל הָיִיתָ וּמֻשְׁלָךְ לְאַחַר מִיתָתְךָ שְׁלשֶׁת יָמִים, וְלֹא בַּחֲבָלִים גְרָרוּךָ לַקֶּבֶר (ישעיה יד, יא) : תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה, כְּשֶׁהֵבִין זֶה חֲבֵרְךָ שָׁב מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וְאַתָּה הָיִיתָ סְפֵקָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשִׂיתָ. אוֹמֵר לָהֶם הֲנִיחוּנִי שֶׁאֵלֵךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְהֵן מְשִׁיבִין לוֹ וְאוֹמְרִין, שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעוֹלָם זֶה דּוֹמֶה לְשַׁבָּת וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְעֶרֶב שַׁבָּת, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת. וְעוֹד עוֹלָם זֶה דּוֹמֶה לַיָּם וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנוּ דּוֹמֶה לַיַּבָּשָׁה, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן בַּיַּבָּשָׁה מַה יֹּאכַל בַּיָּם. וְעוֹד הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַמִּדְבָּר וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לַיִּשׁוּב, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן בַּיִּשׁוּב מַה יֹּאכַל בַּמִּדְבָּר. מַהוּ עוֹשֶׂה חוֹבֵק אֶת יָדָיו וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד, ה) : הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וְהוּא אוֹמֵר הַנִּיחוּנִי שֶׁאֶרְאֶה אֶת חֲבֵרִי בִּכְבוֹדוֹ, וּמְשִׁיבִין וְאוֹמְרִים לוֹ, שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, מְצֻוִּין מִפִּי הַגְּבוּרָה אָנוּ שֶׁלֹא יַעַמְדוּ רְשָׁעִים בְּצַד צַדִּיקִים, וְלֹא צַדִּיקִים בְּצַד רְשָׁעִים, וְלֹא טְמֵאִים בְּצַד טְהוֹרִים, וְלֹא טְהוֹרִים בְּצַד טְמֵאִים, וְעַל מָה אָנוּ מְצֻוִּין עַל הַשַּׁעַר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, כ) : זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

דִּילָמָא רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווֹ יָתְבִין לָעֲיִין בְּאוֹרָיְיתָא בַּהֲדֵין בֵּית מִדְרָשָׁא רַבָּא דִּטְבֶרְיָא בַּעֲרוּבַת פִּסְחָא, וְאִית דְּאָמְרֵי בַּעֲרוּבַת צוֹמָא רַבָּא, וּשְׁמַעֵי קָלְהוֹן דִּבְרִיָּיאתָא בָּיְיבִין, אֲמַר לֵיהּ אִילֵּין בְּרִיָּיתָא מָה עִסְקוֹן, אֲמַר דְּאִית לֵיהּ זָבַן וּדְלֵית לֵיהּ אָזֵיל לְגַבֵּי מָרֵי עֲבִדְתֵּיהּ וְהוּא יָהֵיב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן הוּא אַף אֲנָא אִיזֵיל גַּבֵּי מָרֵי עֲבִדְתִּי וְהוּא יָהֵב לִי, נְפַק וְצַלֵּי בַּהֲדָא אִילוּסִיס דִּטְבֶרְיָא, וַחֲזָא חַד יְדָא מוֹשְׁטָא לֵיהּ חֲדָא מַרְגָּלִיתָא, אֲזַל טָעִין גַּבֵּי רַבֵּנוּ, אֲמַר לֵיהּ הָדָא מְנָא אִית לָךְ, הָדָא מִילָא דְאִיסְטוֹפִיטָא הִיא, אֶלָּא הֵא לָךְ תְּלָתָא דִינָרִין, וַאֲזֵל וַעֲבֵד לִיקָרָא דְיוֹמָא, וּבָתַר יוֹמָא טָבָא אֲנַן שָׁטְחִין קָלֵיהּ וּמַה דְּהוּא עָבֵיד טִימִיתַהּ תִּיסַב. נְסַב תְּלָתָא דִינָרִין וַאֲזֵיל זְבַן זְבוּנִין וְעָל לְבֵיתֵיהּ, אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ שִׁמְעוֹן שָׁרֵית גָּנֵיב, כָּל פָּעֳלָךְ לֵית הִיא אֶלָּא מְאָה מָנֶה וְאִילֵין זְבִינָתָה מָה אִינוּן, מִיָּד תַּנֵּי לָהּ עוֹבָדָא. אָמְרָה לֵיהּ מַאי אַתְּ בָּעֵי תְּהֵי גְּנוּנָךְ חָסֵר מִן דְּחַבְרָךְ חֲדָא מַרְגָּלִיתָא לְעַלְמָא דְּאָתֵי. אֲמַר לָהּ וּמַה נַּעֲבֵד, אָמְרָה לֵיהּ זִיל תַּחֲזוֹר זְבִינָתָא לְמָרֵיהוֹן וְדִינָרַיָּא לְמָרֵיהוֹן וּמַרְגָּלִיתָא לְמָרָא. כַּד שָׁמַע רַבֵּינוּ מִצְטָעֵר, שְׁלַח וְאַיְתֵיתַהּ, אֲמַר לָהּ כָּל הָדֵין צַעְרָא צְעַרְתְּ לְהָדֵין צַדִיקָא. אָמְרָה לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי דִּיהֵא גְּנוּנֵיהּ חָסֵר מִדִּידְכוֹן חֲדָא מַרְגָּלִיתָא לְעַלְמָא דְּאָתֵי. אֲמַר לָהּ וְאִין הֲוָה חָסֵר לֵית בָּן מְמַלְּיָיה יָתֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ רַבִּי בַּהֲדֵין עַלְמָא זְכֵינַן מֶחֱמֵי אַפָּךְ, וְלֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ מָדוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהוֹדָה לָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל עֶלְיוֹנִים לִתֵּן וְאֵין דַּרְכָּן לִטֹּל, הַנֵּס הָאַחֲרוֹן קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, מִנְסֵיב לֵיהּ הֲוָת יְדָא אַרְעֲיָא [למטה], וּמִי מוֹשְׁטָא לֵיהּ הֲוָה יְדָא עִילָּאָה, כְּאִינִישׁ דְּמוֹזֵיף לְחַבְרֵיהּ.

וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּה (רות א, יח) , אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים הַגֵּרִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר הִשְׁוָהּ הַכָּתוּב לְנָעֳמִי.

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן (רות א, יח) , אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי סִימוֹן, אוֹתוֹ הַיּוֹם קְצִיר הָעֹמֶר הָיָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן כָּל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם הָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִבְצָן הָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בְּנוֹתָיו אוֹתוֹ הַיּוֹם. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין כְּתִיב (תהלים פט, ט) : ה' צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, שֶׁמּוֹצִיא דְבָרִים בְּעוֹנָתָן, אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז מֵתָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְזִיל כָּל עַמָּא לִגְמִילוּת חִסְדָּא, נִכְנְסָה רוּת עִם נָעֳמִי, וְהָיְתָה זוֹ יוֹצֵאת, וְזוֹ נִכְנְסָה. וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי, זוֹ הִיא שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּאִיסְקַפְּטִיאוֹת שֶׁלָּהּ, וְעַכְשָׁיו הִיא מְהַלֶּכֶת יְחֵפָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְכֻסָּה בְּבִגְדֵי מֵילָתִין, וְעַכְשָׁיו הִיא מְכֻסָּה בִּסְמַרְטוּטִין, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיוּ פָּנֶיהָ מַאֲדִימוֹת מִכֹּחַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְעַכְשָׁיו פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת מִן רְעָבוֹן, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְפָרָה הֶדְיוֹטִית שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּעָלֶיהָ בַּשּׁוּק, אָמַר, רַדְיָנִית הִיא, וּמַשְׁוָה תְּלָמִים תְּלָמִים הִיא. אָמְרִין אִין רַדְיָנִית אִילֵין מַכּוֹתֶיהָ דְּאִית בָּהּ מָה אִינוּן. כָּךְ אָמְרָה נָעֳמִי, לָמָּה, וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי.

אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי ה' (רות א, כא) , מְלֵאָה הָלַכְתִּי בְּבָנִים וּמְלֵאָה בְּבָנוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, שֶׁהָיִיתִי מְעֻבֶּרֶת. לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַה' עָנָה בִי, עָנָה בִי מִדַּת הַדִּין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כב, כב) : אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַה' עָנָה בִי, הֵעִיד עָלַי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יט, יח) : שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. דָּבָר אַחֵר, וַה' עָנָה בִי, כָּל עִנְיָנֶיהָ לָא הֲוָה אֶלָּא בִי, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וַה' עָנָה בִי, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ירמיה לב, מא) : וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם.