פסקי הרא"ש על יבמות יג:ד

מתני' הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו ד' קח ע"ב זה הכלל גט לאחר מיאון אסורה לחזור לו ומיאון אחר גט מותרת לחזור לו הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו:

גמ' הא מתני' מקשינן סיפא ארישא דקתני רישא מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונישאת לאחר ונתארמלה או שנתגרשה אסורה לחזור טעמא דנתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתא מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה וקתני סיפא הממאנת באיש ונישאת לאחר וגרשה לאחר ומיאנה בו וכו' כל שיוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה וא"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו עולא אמר כגון ששילשה בגיטין דמיחזיא כגדולה ומש"ה לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה ומאן תנא דאמר ר' אלעזר ת"ק ור' ישמעאל בר' יוסי היא דאמר ר' יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאת מן הראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ושאלו את ר"ע בבית האסורין ואסר את ר' יהודה בן בתירא בנציבין ואסר א"ר ישמעאל בר יוסי לא לזה הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כ"ש ברם כך היתה שאלה הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן עכשיו ותעקור נישואין הראשונים ותתייבם יש מיאון אחר מיתה במקום מצוה או לא שכרו אדם אחד ב' מאות זוז ושאל את ר"ע בבית האסורין ואסר את ר' יהודה בן בתירא בנציבין ואסר פי' אע"ג דקי"ל דיש מיאון לאחר מיחה הכא בשניה לא דהא בתו לא ממאנת לאחר מיתה ותתייבם צרתה משום דרמי בר יחזקאל ה"נ אי שרית להאי שניה למאן אחר מיתה אתי למישרי צרת בתו וסוגיא דשמעתא דמיאון דידיה מבטל גיטא דידיה אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה דכיון דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אזיל ומשבשה ועביד לה דממאנת בחבריה ומהדר לה איהו הלכך לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה א"ר יצחק בר אשיאן אמר רב כשם שאסורה לו כך אסורה לאחיו אע"ג דאיהו הוא דמכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אבל אחיו אינה מכרת ברמיזותיו ובקריצותיו אפ"ה גזרה אחיו אטו הוא: