פסקי הרא"ש על יבמות יג:ג

תניא ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואינו מטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון ר' יהושע אומר מעשה קטנה כלום בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון והלכה כר' יהושע חדא דהא קי"ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע ועוד דהא רב ושמואל תרוייהו דחו להא דר' אליעזר וסברי להא דר' יהושע דגרסינן בכתובות פ' אלמנה ניזונית דף ק: רב אמר קטנה יוצאה בגט אין לה כתובה וכ"ש ממאנת ושמואל תני ממאנת אין לה כתובה אבל יוצאה בגט יש לה כתובה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל ממאנת אין לה כתובה יוצאה בגט יש לה כתובה ממאנת לא פסלה על האחין ולא פסלה מן הכהונה יוצאה בגט פסלה עלהאחין ופסולה מן הכהונה ממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים יוצאה בגט צריכה להמתין ג' חדשים מאי קמ"ל תנינא הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וכו' צריכה להמתין שלשה חדשים איצטריכא ליה דלא תנן. לימא כתנאי ר' אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום וכו' ר' יהושע אומר מעשה קטנה כלום וכו'. לימא רב דאמר כר' אליעזר ושמואל דאמר כר' יהושע אליבא דר' אליעזר כ"ע לא פליגי כלומר לית הלכתא כוותיה כי פליגי אליבא דר' יהושע שמואל כר' יהושע ורב אמר ע"כ לא קאמר ר' יהושע אלא מדידה לדידיה אבל מדידיה לדידה לא ושמעינן מינה דבין לרב ובין לשמואל הא דר' אליעזר ליתא תניא נמי דף פט: מאימתי אדם יורש את אשתו בש"א משתעמוד בקומתה ובה"א משתכנס לחופה ור' אליעזר אומר משתגדיל ותבעל וקמו להו ב"ש וב"ה בחדא שיטתא דמעשה קטנה כלום ויורשה והוה ליה ר' אליעזר יחיד במקום רבים ותנן נמי בגיטין בפרק הניזקין (גיטין דף נה.) העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאוה אביה ואמה שיוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומהואם מתה בעלה יורשה וכן הלכה שמעינן מהנהו כונהו דקטנה שלא מיאנה בעלה יורשה.