פסקי הרא"ש על נדרים י:ה

גמ' בעי רמא בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא או לאו דוקא ולא איפשיטא: בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו את"ל בעל מיפר בלא שמיעה דבר מישמע הוא אבל חרש דלאו בר מישמע הוא היינו דר' זירא דאמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו או דלמא ושמע אישה לא מעכבא אמר רבא תא שמע ושמע אישה פרט לאשת חרש והאי דלא מייתי הך ברייתא למיפשט בעיא קמייתא דוקא חרש דלאו בר מישמע הוא אבל איניש דעלמא דבר מישמע הוא לא מעכבא שמיעה. משום דאיכא למימר לתנא גופיה מספקא ליה באיניש דעלמא ותנא חרש דפשיטא ליה. איבעיא להו בעל מהו שיפר לשתי נשיו כאחת אותה דוקא או לאו דוקא אמר רבינא תא שמע אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בחבירתה רבי יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והשקה אותה לבדה ופשט רבינא מר' יהודה דאותה דוקא משמע ותנא קמא נמי לא פליג אדיוקא דאותה אלא טעמא דקרא קא מפרש ואמרינן בפ"ק דסוטה דף ח. דתנא קמא רבי שמעון הוא דדריש טעמא דקרא ומה טעם אמר קרא אותה לבדה שלא יהא לבה גס בחבירתה הלכך לכולי עלמא דוקא ואין אדם מיפר לשתי נשיו כאחת הרמב"ם ז"ל: