פסקי הרא"ש על נדרים י:ד

בעי רבא קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה מהו ת"ש פלוגתא דר' מאיר ור' יוסי דתנן הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים הרי זה תמורת עולה דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אם לכך נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימין ואפילו ר"מ לא קאמר אלא דלא אמר לא תחול זה אלא א"כ תחול זה אבל הכא דאמר לא תחול הקמה אלא אם כן תחול הפרה ר"מ נמי מודה דהפרה חלה פירש ה"ר אליעזר ז"ל ממי"ץ וההקמה לאו כלום הוא ויש מפרשים כיון דחלו שניהם לא ידעינן אם הוקם או מופר. בעי רבא קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו תא שמע דאמר רבה דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו הלכך הכא נמי ליתא לא הקמה ולא הפרה: בעי רבא קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר או דלמא הא לא אמר לה ואם תמצא לומר הא לא אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מיפר דהא קיימיה לנדריה היום או דלמא כיון דלא אמר קיים ליכי היום כי אמר מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה את"ל כיון דמקיימיה היום למחר כמאן דאיתיה דמי קיים ליכי שעה מהו מי אמרינן כמ"ד מיפר ליכי לאחר שעה או דלמא הא לא אמר ואת"ל הא לא אמר קיים ליכי שעה מופר ליכי לאחר שעה מאי מי אמרי' כיון דקיימו קיימו או דלמא כיון דכולי יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר מופר ליכי לאחר שעה מהני ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא: מתני' מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר: גמ' מת הבעל נתרוקנה רשות לאב מנלן אמר רבה דאמר קרא ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה מקיש קודמי הוויה שניה לקודמי הוייה ראשונה מה קודמי הוייה ראשונה אב מיפר לחודיה אף קודמי הוייה שניה אב מיפר לחודיה ואימא ה"מ נדרים שלא נראו לארוס אבל: בנדרים שנראו לארוס לא מצי אב מיפר לחודיה אי בנדרים שלא נראו לארוס מבנעוריה בית אביה נפקא: מתני' נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה: גמ' מנהני מילי דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון אמר שמואל דאמר קרא ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר ודלמא ה"מ בנדרים שלא נראו לארוס הראשון אבל נדרים שנראו לארוס הראשון לא מצי מיפר ארוס אחרון עליה קרא יתירא הוא: איבעיא להו גירושין כשתיקה דמו או כהקמה דמו. למאי נפקא מיניה כגון דנדרה ושמע בעלה וגירשה ואהדרה ביומיה אי כשתיקה דמי מצי מיפר לה אי כהקמה דמי לא מצי מיפר לה ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא: מתני' דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנס לרשותי הרי הם מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר: