פסקי הרא"ש על מועד קטן ג:נח

מתני' אין קורעין ואין חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על מטות זקופות ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון אלא בסלין ואין אומרים ברכת אבלים במועד אבל עומדים בשורה ומנחמים ופוטרין את הרבים כתב הראב"ד ז"ל כל הני במועד דוקא שאין רשאין לקרוע על מת במועד אלא קרובים דוקא הראויין להתאבל והכי מפרש לה בירושלמי הלכה ז וכן חליצת כתף ולהברות ברחבה אינה במועד אלא בקרוביו של מת ואין מברין את האבל במועד בתוך ביתו אלא על מטות זקופות ואפילו מי שלבו גס בו אפילו קרוביו ממש שאין כפיית המטה נוהגת ברגל כלל דלא תימא כיון דשם הבראה ברגל שהיא מענין אבילות ליעבד כדרכו בחול קמשמע לן אבל בחול מי שלבו גס באבל מברהו על מטות כפויות ויושב עמו על מטה כפויה ואוכל עמו כי היה המנהג שהמוליך לבית האבל אוכל עמו ואם אין לבו גס בו אינו כופה וגם האבל אוכל עמו על מטה זקופה מפני כבוד המברה והכי איתא בגמרא ע"כ וכן כתב רבינו אבי העזרי דמתני' איירי במועד דגרסי' בירושלמי שם על משנה זו א"ר ירמיה ובלבד קרובים הראויין להתאבל: