פסקי הרא"ש על מועד קטן א:יא

תניא שמחות פי"ב אין מפרקין את העצמות ואין מפסיקין הגידים אא"כ נתפרקו העצמות מעצמן ונפסקו הגידים מעצמן. כל העצמות אדם מלקט חוץ מעצמות אביו ואמו דברי ר"ע פירוש לא ילקטן בידיו אלא אחרים מלקטין לו רבי יוחנן בן נורי אומר ליקוט עצמות אינו אלא משיכלה הבשר כלה הבשר אין הצורה נכרת בעצמות. מלקט אדם עצמות שני מתים כאחד ונותן אלו בראש אפרקסל מכאן ואלו בראש אפרקסל מכאן דברי ר"י בן נורי ר"ע אומר סוף אפרקסל מתעכל וסוף עצמות להתערב אבל מלקטין ונותנו בארזים. פי' סוף אפרקסל להתעכל ונמצאו עצמות ב' מתים מתערבין אלא מלקטן ונותן לכל אחד לעצמו בארון של ארזים. א"ר אלעזר בר צדוק כך אמר לי אבא בשעת מיתתו בתחלה קוברני בבקעה ולבסוף לקט עצמות ותנם בארזים ואל תלקטם אתה בידך שלא יהיו בזויין בעיניך וכן עשיתי לו נכנס יוחנן וליקט ופרס עליהן את הפרקסל ונכנסתי וקרעתי עליהן ופירשתי את הסדין ונתתי עליהם חפורים יבישים וכשם שעשה לאבא כך עשיתי לו: