פסקי הרא"ש על מועד קטן א:י

ועוד אמר ר"מ מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו רבי יוסי אומר אבל הוא לו ולא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל ל' יום וקי"ל דר"מ ור' יוסי הלכה כרבי יוסי:

גמ' תניא המלקט עצמות אביו ואמו ה"ז מתאבל עליהן כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן אמר רב חסדא אפילו צרורין לו בסדינו ולאו דוקא אביו ואמו אלא על כל הקרובים נמי מתאבל ביום ליקוט עצמותיהם בכל דברים הנוהגים באבל בכפיית המטה ועטיפת הראש ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ורחיצה וסיכה. דתניא באבל רבתי פי"ב כל שקורעים עליו במיתתו קורעים עליו בשעת ליקוט עצמות וכל מי שאינו מאחה בשעת מיתתו אינו מאחה בשעת ליקוט עצמות. ירושלמי הל' ה בראשונה היו קוברין אותו במהמורות נתעכל הבשר מלקטין העצמות וקוברין אותן בארונות. אותו היום היה מתאבל ולמחר היה משמח שנצלו אבותיו מן הדין. תניא באבל רבתי שם ליקוט עצמות אינו אלא יום אחד לפיכך אין מלקטין אותן עם חשיכה ר"ש אומר היה עומד ומלקטן באותו היום וחשכה מותר ביום שלאחריו ואין עומדין עליהם בשורה ואין אומר עליהן ברכת אבלים אבל אומר תנחומין לעצמו ואין מברין עליו בחבר עיר אבל מברין עליהן בתוך ביתו. ירושלמי שם תני אין שמועה לליקוט עצמות א"ר חגי והוא ששמע למחר אבל אם שמע בו ביום יש שמועה לליקוט עצמות ומתאבל עד הערב אע"פ שלא היה שם בשעת ליקוט עצמות תניא ליקוט עצמות אין אומר עליהם קינים ונהי אין אומר עליו לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אבל אומרים עליהם הדברים ומה הן הדברים רבנן אמרין קילוסין פירוש מקלסין המת ומספרים בשבחיה ויש מפרשים קילוסין להקב"ה שהוא ממית ומחיה: