פסקי הרא"ש על מגילה ג:ג

והפותח והחותם בתורה. תניא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה. והאידנא דקמברכי כולם לפניה ולאחריה ה"ט תקינו רבנן משום גזירת הנכנסין והיוצאין:

מתני' בר"ח ובחולו של מועד קורין ד' אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא. והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו י"ט קורין ארבע בי"ט חמשה ביוה"כ ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם ומפטיר בנביא והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. ירושלמי (ה"ה) ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון אתמר ממקום שפסק הראשון נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרון נתברכו לאחריהם ולא לפניהם וכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש שתהא כולה תמימה. מימרא זו נאמרה בתר דתקינו שכל אחד מברך ושמעינן שאם הוא מתחיל ממקום שהתחיל ראשון מברך ברכה ראשונה ואם היה מתחיל ממקום שפסק אינו מברך כי הוא גומר קריאת הראשון על סמך ברכתו ומכאן דקדק רבינו אבי העזרי התוקע ועף ועומד אחר לתקוע מתחיל ממקום שפסק ואינו מברך דדוקא בתורה דכתיב בה תמימה הוא דמתחיל בראש ומברך אבל שאר מצות לא:

גמ' בעא מיניה עולא בר רב מרבה פרשת ר"ח כיצד קורין אותה צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי דהויא תמניא פסוקי היכי ליעבד ליקרו תרי תלתא ותלתא פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים ופשטי' רב אומר דולג ושמואל אמר פוסק פי' דולג חוזר השני וקורא אחד מן השלשה פסוקים שקרא ראשון ומוסיף שנים אחרים נמצא שקרא שלשה פסוקים נשארו ג' פסוקים קורא אותן השלישי ושמואל אומר פוסק פסוק אחר לשנים וקורא חציו לראשון וחציו לשני אמר ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה הלכתא דולג והלכתא אמצעי דולג: