פסקי הרא"ש על קידושין ג:יג

כתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהל' אישות הלי"ח העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקדשה השליח ואמר לעצמי קדשתי' והאשה אומרת לראשון ששלחו נתקדשתי אם לא עשה השליח בעדים הרי השליח אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו והאשה אסורה בקרובי המשלח והמשלח מותר בקרובותיה ואם הוחזק השליח בעדים ה"ז מקודשת לראשון אמרה איני יודעת למי נתקדשתי אם למשלח אם לשליח אם לא הוחזק השליח בעדים הרי זו מקודשת לשני ואם הוחזק שהוא שלוחו שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס ובירו' בריש פירקין מצא דברים הללו ואינם מובנים לי דבריו דנהי דהוחזק השליח בעדים היאך תתקדש לראשון הרי הוא עומד וצווח אע"פ שמנני שליח בפני עדים חזרתי בי משליתותו ולעצמי קדשתיה וברישא נמי למה מותר המשלח בקרובותיה הרי הוא אומר שעשאו שליח וגם האשה אומרת שנתקדשה לו ומאי נפקא מינה במה שלא הוחזק בעדים הרי הודה שעשאו שליח וצ"ע:

גמ' איתמר אמר שמואל קדשתני והוא אומר לא קדשתיך איתמר אמר שמואל מבקשין אותו ליתן גט אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה: איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין ואפי' שניהם מודים וכן הלכתא. ואי קשיא הא דתנן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני אסור בקרובותיה התם כגון דאמר לה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים: