פסקי הרא"ש על חולין ט:ו

ואמר רב חסדא אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה. וכל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים. ולית הילכתא כוותיה דמתנות אין בהן משום קדושה אלא חובת טבח הן ואי דלא יהיב להו הוא נינהו דקאי באיסורא אבל בשרא שרי. וגרסינן נמי בסוף הדין פירקא הרי מתנות דלא טבילי אלמא דבר ברור הוא דמתנות לא טבלי וכן הילכתא. א"ר חסדא מתנות כהונה אינן נאכלות אלא צלי ואינן נאכלות אלא בחרדל. מ"ט דאמר קרא לך נתתים למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין. הא צלי לאו דווקא דהא תנן בפרק כל התדיר בזבחים דף צ: בכולן רשאין הכהנים לשנות באכילתן לאוכלן צלויין שלוקין ומבושלין ומפ' בגמ' מ"ט אמר קרא לך נתתים למשחה לגדולה כדרך שהמלכי' אוכלים אלא באיזה ענין שהוא אוהב יותר יש לו לאכול כדי שיהא נאכל לתיאבון. ואם הוא אוהב בכולן שוה יאכלנו צלי כדרך מלכים: