פסקי הרא"ש על חולין ט:ג
Rosh on Chullin 9:3 · פסקי הרא"ש על חולין · free full Hebrew text
Open in the reader →ההוא ליואה דהוה חטיף מתנתא. אתו וא"ל לרב. א"ל לא מסתייע דלא שקלינן מיניה אלא מחטף נמי חטיף. ורב אי איקרו עם משקל נמי שקלינן מינייהו ואי לא איקרו עם רחמנא פטריה מספקא ליה לרב אי איקרו עם אי לאו. דריש מרימר הלכתא כוותיה דרב. והלכתא כוותיה דרב חסדא. כי אתא עולא אמר הבו מתנתא לכהנתא. אלמא קסבר עולא כהן ואפילו כהנת. אמר רבינא אמר לי אמימר הלכתא כוותיה דרב. והלכתא כוותיה דרב חסדא. והילכתא כוותיה דעולא. והילכתא כרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה מישראל בנה פטור מחמש סלעים. ולאפוקי מדרב פפא דאמר בכורות דף מז. דווקא דאיעברה מעובד כוכבים אבל איעברה מישראל כיון דרובא ישראל חייב בחמש סלעים. אלא כמר בריה דרב יוסף דאמר לא שנא איעברה מישראל לא שנא איעברה מעובד כוכבים בנה פטור מחמש סלעים דברחם תלה רחמנא. ודווקא לויה אבל כהנת איעברה מישראל בנה פטור אבל איעברה מעובד כוכבים נתחללה מביאת העובד כוכבים והוה ליה כבת ישראל שילדה מן העובד כוכבים דבנה חייב בחמשה סלעים. רב כהנא אכיל בשביל אשתו רב אידי בר אבין אכיל בשביל אשתו רב יימר אכיל בשביל אשתו: כוי חייב בכולהו מתנתא דתניא שור מה תלמוד לומר אם שור להביא את הכלאים שה מה ת"ל אם שה להביא את הכוי: