פסקי הרא"ש על חולין ט:ב

גמ' אמר רב חסדא המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מ"ט משום דכתיב וזה דמשמע דווקא שהן בעין אבל אם אבדו אין לכהן דין עליו. ואי בעית אימא משום דהוה ליה ממון שאין לו תובעין ונפקא מינה בין הלין לישני. דללישנא קמא אפילו לצאת ידי שמים לא מיחייב דרחמנא פטריה. וללישנא בתרא מיחייב. אלא שאין הכהנים יכולין להוציא ממנו בדין. דמצי למימר לכל כהן התובעו לא בעינא למיתב לך אלא לאחר. וכן ברייתא דלקמן דריש רבי יהודה בן בתירא וזה למעוטי חזה ושוק שאינו דין מסייע ללישנא בתרא. הלכך הלכה כלישנא בתרא לחומרא: