פסקי הרא"ש על חולין ג:ו

ובקנה קי"ל דמקום שחיטה משיפוי כובע ולמטה עד כנפי הריאה התחתונה שהיא עליונה כשמעמידה הטבח ובלבד שלא יאנוס אותה אחר ולא תאנוס היא את עצמה. כלומר לא תמשוך את צוארה באונס אלא כשהיא מושכת הצואר כדרכה ורועה זהו מקום שחיטה: א"ר נחמן אמר שמואל תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי כשר. מתקיף לה רב פפא והא איכא עיקור סימנים. לא תימא שניטל כולו אלא שניטל רובו. ועיקור סימנין היינו שנעקרו לגמרי. והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן סימנין שנדלדלו ברובן טריפה. א"ר שישא בריה דרב אידי הא דמיקפל איקפולי והא דאיפרק איפרוקי. פירוש ההוא דתורבץ שניטל מלחי היינו כשנקלף הרוב במקום אחד והמיעוט המחובר במקום אחד. אבל סימנין שנפרקו בכח מכאן ומכאן והמיעוט הנשאר אין מחובר במקום אחד טריפה. דאותו מיעוט לא הוה חיבור ולא הדר בריא זו היא גירסת הספרים ופירוש רש"י ז"ל. ורב אלפס ז"ל כתב תורבץ הוושט שניטל רובו מלחי כשר ודוקא דאיפריק אפרוקי אבל אידלדל אידלדולי או איקפל איקפולי לא דאמר שמואל סימנין שנדלדלו ברובן טריפה. כלומר אם נתפרקו מן הלחי בנחת הרוב במקום אחד כשר. אבל אידלדל אידלדולי הוושט מן הקנה ברובן או איקפל איקפולי הוושט מן הלחי הנה והנה טריפה: ופסוקת הגרגרת. תנא פסוקת הגרגרת ברובה. וכמה ריבה. רב אמר רוב עוביה ואמרי לה רוב חללה והלכתא רוב חללה. ההיא פסוקת גרגרת דאתא לקמיה דרב. יתיב ובדיק ליה ברוב עוביה א"ל רב כהנא ורב אסי למדתנו רבינו ברוב חללה. שדריה קמיה דרבה בר בר חנה בדקה ברוב חללה ואכשרה וזבן מינה בתליסר איסתרי פשיטי: