פסקי הרא"ש על חולין ג:נד

תנן התם בכורות דף מ. בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש הרי זה בעל מום. אמר רב הונא לא שנו אלא חסר ויתר ביד אבל ברגל טריפה נמי הוא. מ"ט כל יתר כנטול דמי. פירש רש"י יתר אחת כחסר אחת והויא כבעלת רגל אחת ועריפה דהוי שמוטת ירך. ההיא חיותא דמישתכח בה תרתין סניין דיבי. אתא לקמיה דרבה טרפה מדרב הונא. ואי שפכי להדדי כשירה. ההוא גובתא דנפק מבי כסי להובלילא סבר רב אשי למיטרפה. א"ל ר"ה בריה דרב נחמיה לרב אשי כל הני חיוי ברייתא הכי את להו. ההוא גובתא דנפקא מבי כסי לכרסא. סבר מר בר רב אשי לאכשורה א"ל רב אשעיא אטו כולהו בחדא מחתא מחיתינהו אלא היכא דאתמר איתמר היכא דלא אתמר לא איתמר. והיכא דלא איתמר יתר הוא וכאילו ניטל אחד מן המעיין דמי וכן הלכה וליכא מאן דפליג ואע"ג דאמרן לעיל (חולין דף מז.) באוני דריאה דלית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת. הא אוקימנא והוא דקיימא בדרא דאוני דקים להו לרבנן דאורחייהו בהכי אבל ביני ביני טריפה. וכ"כ בעל הלכות שאם נמצא שני כבדים טריפה שני טחלים כשירה והרמב"ן ז"ל כתב דלא אמרו יתר אחת כחסר אחת אלא כאילו נטל היתר בידי אדם ומקומו עמו וכל שאילו ניטל בעיקר האבר טרפה השתא נמי טריפה ואם היתה רגל יתר למטה מצומת הגידין כשירה. ופירוש רש"י עיקר. העיד יונתן בן שילא ריש טבחא דצפורי לפני רבי על שני בני מעיים היוצאין מן הבהמה כאחד שהיא טריפה. וכנגדן בעוף כשרה פירוש כל בהמה הדקין שלה חוט אחד הוא ומשוך ואם יצא ממנו מעי אחד כמו שיצא ענף בתוך הבד של עץ טריפה בד"א שיוצאין משני מקומות אבל יוצאין ממקום אחד והולכין וכלין עד כאצבע כשירה. והוא דהדרי וערבי ונעשו שתיהן חוט אחד. אבל לא הדרי וערבי הוי יתר בבהמה וכל יתר כנטול דמי. זה לשון רב אלפס ז"ל. ונראה שהוא גורס כגרסת ה"ר שמעון קר"א בשלמא למ"ד דאע"ג דלא הדרי וערבי היינו דקתני וכלין עד כאצבע מלמעלה. אלא למ"ד והוא דהדרי וערבי מאי כלין עד כאצבע. מאי כלין מלמטה. והכי פירושו יוצאין ממקום אחד ביציאתו מן הקיבה הן מיעי אחד וכלין עד כאצבע. פירש כלה חבורם עד סוף אצבע ר"ל שהן מיעי אחד ברוחב אצבע. והוה ליה למימר כלה עד כאצבע אלא משום דנקט יוצאין בלשון רבים נקט נמי כלים. בשלמא למ"ד דלא הדרי וערבי היינו דקתני וכלין עד כאצבע כדפרישית שהן מחוברין ברוחב אצבע מכאן ואילך הן מפורדין והן לגמרו שני בני מיעים שאינם מחוברין כלל. אלא למ"ד והוא דהדרי וערבי מאי וכלין עד כאצבע והלא צריכים להתחבר יחד. ומשני מאי כלין כלין מלמטה פירוש דהדרי וערבי כרוחב אצבע סמוך לבית הריעי. ולמעלה אפילו אין ברוחב חבורן אלא משהו כשרה. והשתא לא ידענא כמאן הלכה מהנך תרי אמורא הלכך תפס רב אלפס ז"ל חומרת שניהם דבעינך שיהא רחב חבורו למעלה במקום יציאתו מן הקיבה אצבע וגם למטה סמוך לבית הריעי אצבע ורש"י פירש למאן דאמר והוא דהדרי וערבי שיוצאין ממקום אחד סמוכין זה לזה וכלין עד כאצבע שחוזרין ומתערבין ברוחב אצבע. וקשה לפירושו ולגירסתו דתרוייהו בעי הדרי וערבי אלא דחד אמר דהדרי וערבי עד כאצבע וחד אמר מלמטה. וגם לא מיקרי שני בני מעיים אם אינן חלוקין אלא בכאצבע. לכך נראה כפירוש הרב אלפס ז"ל: