פסקי הרא"ש על חולין ג:לה

נפלה מן הגג אמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק איברים. ההוא גדיא דהוה בי רבינא דחזא חושלא אפומא דאיגרא. דגר בתרה נפל מאיגרא לארעא אתא לקמיה דרב אשי א"ל הא דאמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק איברים משום דאית ליה מידי למיסרך והאי לא ה"ל מידי למיסרך. או דילמא משום דאמדה נפשה והאי נמי אמדה נפשה. א"ל אין טעמא דרב הונא משום דאמדה נפשה והאי נמי אמדה נפשה: ההוא אימרתא דהוות משגרא כרעא בתרייתא אמר רב יימר הא ודאי שגרונא נקטה. מתקיף לה רבינא ודילמא חוט השדרה איפסיק. בדוק ואישתכח כרבינא. ואפילו הכי הילכתא כרב יימר. מ"ט שגרונא שכיח חוט השדרה לא שכיח: אמר רב הונא זכרים המנגחין זה את זה. אין חוששין לריסוק איברים ואי נפל לארעא ודאי חיישינן. אע"ג דבעינן גבוה עשרה טפחים כדאיתא פרק הפרה דף נ: דההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי. ומכריסא דתורא עד לארעא ליכא אלא ארבעה טפחים. מ"מ חיישינן הכא כיון שנפל מכח חבירו שהפילו: אמר רב מנשיא הני דכרי דפתקי גנבי אין חוששין משום ריסוק איבריה מ"ט אמתנייהו שדו להו כי היכי דלירהטו קמייהו. אהדרינהו ודאי חיישינן. והני מילי דאהדרינהו מחמת יראה. אבל אהדרינהו מחמת תשובה תשובה מעליותא עבדי: אמר רב נחמן בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים. ואף על גב דחזינן ביה ריעותא שאין יכול לעמוד. ואמר רב נחמן בית המטבחיים אין בו משום ריסוק איברים. ההוא תורא דנפל ואשתמע קול גניחותו. עאל רבי יצחק בר שמואל בר מרתא ושקיל מיניה משופרי שופרי אמרו ליה רבנן לא חייש מר לריסוק איברים. אמר להו הכי אמר רב צפורניו נועץ בקרקע עד שמגיע לארץ. ירושלמי ביומוי דרבי פנחס חבטון תורא בחילא. אמר להו בחייכון שרוניה שרו ליה ערק ואמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם דאמרין אלין תורין דחבטין בחילא לית בהו משום ריסוק איברים: אמר רב יהודה הכה על ראשה והלכה לה כלפי זנבה או על זנבה והלכה לה על כלפי ראשה על פני כל השדרה אין חוששין משום ריסוק איברים ואי שלים חוטרא אפלגא דגבא חיישינן ואי איכא ביה קיטרי חיישינן ואי מחייה אפסקיה חיישינן: