עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפסקי הרא"ש על חולין

פסקי הרא"ש על חולין ג:כו

Rosh on Chullin 3:26 · פסקי הרא"ש על חולין · free full Hebrew text

Open in the reader →

וריאה שהעלתה צמחים כשירה בין מליאה מים זכים בין מליאה מוגלא. וכתב רב אלפס ז"ל דלא אסרחו אבל אסרחו טריפה ולקמן נדקדק בו. א"ר נחמן כי הוה אזלינן בתריה דרב בשוקא דגילדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן וחזנהו דהוו קיימי כנדי כנדי ולא אמר להו ולא מידי רב אמי ורב אסי כי הוו אזלי בשוקא דטבריא חזנהו דהוי קיימי טנרי טנרי ולא אמרי להו ולא מידי כולהו צמחי וכנדי וטנרי כולהו מיני צמחים הן אלא שאלו גדולים ואלו קטנים ואלו רכין ואלו קשין. ולא מטרפינן אלא תרי בועי דסמיכי להדדי ואפילו אי מליאים מים זכין ודלא כרשב"ם וריב"ן שכתבו דלא מטרפינן בתרי בועי אלא מליין מוגלא ודקדקו מדנקט בועי משמע שמליאין מוגלא מלשון שמות ט פרח אבעבועות. והקשה רבינו מאיר על דבריהם הא דקאמר הכא ההיא בכוליא איתמר ואמאי לא מוקי לה אף בריאה לענין תרי בועי דסמיכי להדדי. אלא ודאי אין חילוק בריאה אף לענין תרי בועי בין מים זכים ובין מוגלא. ואף במים זכים שייך לישנא דבועי כדכתיב ישעיה סד מים תבעה אש ומלשון שם מט מבועי מים. ואף בלשון משנה במס' מקואות פ"י משינוחו מבעבוען: איתמר מחט שנמצאת בריאה רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא מכשירין. רבי מני בר פטיש וריש לקיש ור"ש בן אליקים מטריפין. והלכתא כרבנן דמכשרי. ואע"ג דאין דרך קנה לבלוע כיון שהובאה הריאה שלימה לפנינו ונפחינן לה ולא חזינן בה ריעותא תלינן ודאי דסימפונא נקט ואתא. ולא מפלגינן השתא בין קופא לבר ובין קופא לגיו כדמפליג לקמן גבי כבדא לפי שהריאה קרובה לקנה וסימפוני הריאה רחבים ואפילו קופא לבר נכנסת לתוך הסימפון ומשם דוחקת ונכנסת לתוך בשר הריאה שהוא רך. וכן אם נמצאת תוך הקורקבן כשר שדרך הוושט בא המחט עם המאכל לקורקבן. ואפילו אם נתחב קופא בבשר הקורקבן. דאוכלין ומשקין דחקוהו. כדאמר בבית הכוסות אבל אי ליתא לריאה שלימה לקמן טריפה דדילמא אי איתא לריאה לקמן הוה מינקבה. ולא מפליג בין קופא לגיו ובין קופא לבר כדמפליג לקמן גבי חתוכה דכבדא ולאו משום דאמרינן דדרך הוושט נכנס המחט ונפל חודו על דופן הריאה ונכנס לתוכו ועבר כל רוחב הריאה עד מעבר לחציה הלכך אפילו קופא לצד סימפון האמצעי טריפה. דא"כ אמאי מכשיר לקמן בחתוכה דכבדא אי קופא לגיו. גם התם ניחוש שמא עבר המחט כל רוחב הכבד עד שעבר לחציו אלא ודאי לא חיישינן להכי. והאי דמטרפינן הכא אפילו קופא לגיו משום דחיישינן שמא ניקבה הריאה עד לחוץ. כי המחט שנמצא מתוך החתוך של הריאה ההובא לפנינו ניקב את הריאה עד החוצה: