פסקי הרא"ש על חולין ב:ה

אמר רב יהודה אמר רב החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו פסולה תחת העור כשירה. מאי קמ"ל תנינא או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו ר' ישבב אומר נבלה ר"ע אומר טריפה אי ממתניתין ה"א הני מילי ממטה למעלה דלא עביד כדרכה דשחיטה. אבל מלמעלה למטה דעביד כדרכה דשחיטה אימא שפיר דמי קא משמע לן. בי רב אמרי תחת העור איני יודע. איבעיא להו לבי רב דאמרי תחת הטור איני יודע תחת צמר מסובך מהו דילמא כיון דצמר עומד לגוז לא הוי כעור. ואת"ל כיון דהשתא מיהא מחובר לבהמה מיקרי חלדה. תחת המטלית הקשורה סביב הצואר מהו. תיקו ועבדינן לחומרא. אבל אם נפל טליתו על מקום השחיטה פשיטא דלא הויא חלדה דלא מבעיא אלא בבגד שקשור תמיד בצואר הבהמה דומיא דצמר. וכן כתב בעל הלכות דמיירי שיש מכה בצואר בהמה ודבק עליה מטלית בשעוה. ודלא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל אם פירש מטלית על הסכין ועל הצואר ושחט תחת המטלית הואיל ואין הסכין בגלוי הרי זו ספק נבלה: