פסקי הרא"ש על חולין ב:י

מתני' שחט את הושט ופסק את הגרגרת: שחט את הגרגרת ופסק את הושט או ששחט א' מהן והמתין לה עד שמתה או החליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ר"ע אומר טריפה. כלל א"ר ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבלה. וכל ששחטה כראוי וד"א גורם לה ליפסל טרפה והודה לו ר"ע:

גמ' לעיל (חולין דף כח.) ת"ר שחט את הוושט ואחר כך נשמטה הגרגרת כשירה. נשמטה הגרגרת ואחר כך שחט את הוושט פסולה. שחט את הוושט ונמצא הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה ואם לאחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה ואמר כל ספק בשחיטה פסולה. לקמן (חולין דף נד.) אמר רב שמוטה ושחוטה כשירה שאי אפשר לשמועה שתיעשה שחוטה. רבי יוחנן אמר יביא ויקיף פירוש יביא הקנה השמוט וישחוט ויחתוך בו חתך אם דומין שני החתכין טריפה ואם הראשון יותר מאדים אז היה קודם השמטה וכשרה. אבל כששחט את הוושט ונמצאת הגרגרת שמוטה אין מועיל הקפה שיחתוך הוושט. דממה נפשך לא ידמו החתכים זה לזה אפילו נשמטה קודם שחיטה. לפי שבחתך הראשון עדיין היה חיות בוושט ועתה אין בו חיות כלל. אבל שמוטה ושחוטה הכל בסימן אחד הוא. וקשה לפירוש הלכות גדולות לעיל פ"א סי י"ג שפירש דשמוטה לאו טריפה היא וא"כ חשיב הסימן כחי ואפילו נשמטה קודם שחיטה יאדים חתך של קודם שחיטה יותר מחתך של אחר שחיטה. וברוב ספרים כתוב יביא בהמה אחרת ויקיף וכך היא גירסת הגאונים. ולשון יביא מורה על גירסא זו. והשתא ניחא דלכך בעי בהמה אחרת לפי שאין יכול להקיף באותה בהמה. ואם תאמר מה מועיל היקף בהמה אחרת הא אמרינן לקמן בפרק אלו טרפות (חולין דף נ.) דאין מקיפין אפי' מחוליא לבר חוליא וכ"ש מבהמה אחרת. וכי תימא מחוליא לחוליא בבהמה אחרת עדיף מהקפת חוליא לבר חוליא באותה בהמה. מ"מ קשה גבי שחט את הוושט ונמצאת הגרגרת שמוטה יביא עוף אחר ויקיף. אלא ודאי מוכח התם דאין הקפה מבהמה לבהמה. וי"ל דגם רבי יוחנן מודה דברוב פעמים אי אפשר לשמוטה שתיעשה שחוטה כיון שלא תפש בסימנין ומן הדין היה להתיר בלא הקפה אלא דר' יוחנן מחמיר להקיף בבהמה אחרת ויעקרנה לאחר שחיטה אם השנייה אדומה יותר פסולה דרגלים לדבר דקודם שחיטה נשמטה אבל להקל אין מקיפין מבהמה לבהמה רב נחמן אמר לא אמרן אלא שלא תפש בסימנין ושחט. אבל תפש בסימנין ושחט אפשר לשמוטה שתיעשה שחוטה. משמע דרב נחמן פליג אדרבי יוחנן וסבר דהקפה אינה מוציאה מידי ספק אלא בשלא תפש בסימנין אז בדקינן בהקפה כדי לאסור אבל אם תפש בסימנין אפשר לשמוטה שתישחט ולא סמכינן אבדיקת הקפה. ומשמע מתוך דברי רב אלפס ז"ל שפוסק הלכה כרב נחמן לחומרא. ויש ספרים דגרסי אמר רב נחמן. ולא בא רב נחמן לחלוק אלא לפרש דבריהם הא דאמר רב ורבי יוחנן מכשיר לה בבדיקת הקפה בשלא תפש בסימנים אבל תפש בסימנים פסולה לרב וגם לרבי יוחנן לא מהניא הקפה. הלכך כשלא תפש מהניא בדיקה כר' יוחנן. וכשתפש לא מהניא בדיקה: גרסינן בפרק מפנין (שבת דף קכח:) אמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא נכבשינהו לכרעיה בארעא א"נ לידלינהו. דילמא מהדקי להו לטופרי בארעא ועקר להו לסימנין: