פסקי הרא"ש על חולין א:כה

מתני' השוחט מן הצדדים כשירה:

גמ' ובלבד שיודע שחתך הסימנים קודם שחתך המפרקת כי הסימנין הם רכין ונדחין מן הסכין:

מתני' המולק מן הצדדין מליקתו פסולה. השוחט מן העורף שחיטתו פסולה. וכשלא החזיר סימנים אחורי העורף. המולק מן העורף מליקתו כשירה. השוחט מן הצואר שחיטתו כשירה המולק מן הצואר מליקתו פסולה שכל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה:

גמ' תני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין לעוף אמר רבינא אמר לי רבא בר קיסי הא דתני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנין לעוף לא אמרן אלא במליקה אבל בשחיטה יש עיקור וקיימא לן כרבינא וכההיא ברייתא לקמן (חולין דף כח.) שחט את הושט ונמצא הגרגרת שמוטה דאיירי בעוף: אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה א"ר יהודה אמר שמואל נשברה מפרקת ורוב בשר עמה מטמא באהל וא"ת מעשה דעלי דמפרקת בלא רוב בשר הואי. זקנה שאני דכתיב כי זקן האיש וכבד וגו' א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונה קרעו כדג מטמא באהל ואמר רב שמואל בר רב יצחק ומגבו. אמר חזקיה עשאה גיסטרא נבלה. א"ר אלעזר ניטל ירך וחלל שלה נבילה. היכי דמי חלל שלה. אמר רבא כל שרבוצה ונראית חסירה :

הדרן עלך הכל שוחטין