פסקי הרא"ש על חולין א:יב

אמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים כתב שחיטה ומילה. רב חנניא בר שלמיא משמיה דרב אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית. ואידך הני שכיחי. פירש רש"י שכיחי שכל יום עושה אותן ומנעוריו בקי בהן. ולא נהירא דיותר שכיחי כתב ושחיטה. ורבינו תם מפרש שכיחי כדאמר ב"מ דף כט: תפילין בי בר חבו מישכח שכיחיואין צריך לידעם כי ימצא לקנות תפילין וציצית הרבה ושיודעים ברכת חתנים. ומכאן הביא ראיה לסתור דברי רבינו אליהו שהיה מצריך לקשור תפילין בכל יום בשעה שמניחן. והביא ראיה מהא דאמרינן בפרק הקומץ רבה (מנחות דף לה:) תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה ועד שעת קשירה וא"כ היה צריך להיות בקי בהן. ועוד בריש המוצא תפילין (עירובין דף צז.) משמע דאסור לעשות קשר של תפילין בשבת משום דהוי קשר של קיימא דקאמר ישנות מכניסן זוג זוג אבל חדשות אסור ומפרש התם דחדשות קרי לשאינן מקושרות. ואם עשוי להתיר ולקשור בכל יום לא הוי קשר של קיימא. ורבינו שמשון ז"ל מעיקרא רצה להכריע כדברי ר"ת בתפילין של ראש וכדברי רבינו אליהו בתפילין של יד. דכתיב בשל יד וקשרתם וכתבתם ודרשינן מה כתיבה בימין אף קשירה בימין. וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל. ואם היה קושר תחלה ואח"כ מכניס בזרוע א"כ היכי דייק מינה דהנחה בשמאל. ועוד אמר בפרק אין. מעמידין דף לט. מעשה באשה אחת שנשאת לאבר וקושרת לו תפילין בזרועו משמע דתדיר היתה עושה כן. ואפילו לספרים שכתוב בהן קומעת ר"ל שהיתה קושרת לו תפילין כעין קמיע לפי שאין נוח לקשור ביד אחת היתה מסייעת לו. ולא קאמר שהיתה מסייעת לתפילין של ראש דהנהו ודאי אין צריך לקשור בכל יום דלא כתיב בהו וקשרתם וקשר שלהם הלכה למשה מסיני. וכי גמירי דליהוו קשורין גמירי. ולא שיהא צריך לקושרו בכל יום. ושוב חזר בו ואמר דתפילין של יד נמי לא בעי קשירה בכל יום. והביא ראיה מפרק בתרא דמקואות דקתני התם דכל קשר שהוא של קיימא אין צריך להתירו בשעת טבילה. וקאמר דתפילין של ראש בזמן שהוא חוצה ותפילין של יד בזמן שאינה עולה ויורדת אין צריכין שיבא בהן מים. פירוש חוצה כמו אוצה שהוא לשון מיהדק. כההיא דתוספתא פ"ז דמקואות והביאה רבינו בסוף ה' מקוואות השיראים והנזמים והקטלאות והטבעות אוצין חוצצין רפין אין חוצצין עולה ויורדת היינו דיד זימנין דמיהדק בהקשר שאין הרצועה עולה ויורדת דרך הקשר. אבל הקשר אין צריך להתיר. והא דקאמר עד שעת קשירה היינו הדוק שמחזקו בזרוע. כמו שליא קשורה בו נדה דף כו: וכן קשורה בו ככלב סוטה דף ג: ופ"ק דמסכת ע"ז דף ה. וכן אף קשירה בימין היינו הידוק ולפירוש רבינו אליהו ז"ל הוה ליה למימר משעת קשירה ועד שעת הנחה: