פסקי הרא"ש על בבא קמא ו:יז

מה בין גזלן לחמסן. ומסיק דחמסן יהיב דמי ולא אמר רוצה אני ופסול מדרבנן. דכיון דיהיב דמי אע"פ שקבלן המוכר בעל כרחו לא מיפסל מדאורייתא. והיינו דאמרינן בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה:) תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין ופריך גזלן דאורייתא הוא ומוקי לה במציאת חש"ו ואחמסן לא פריך מידי דפשיטא ליה דהוי מדרבנן. וחמס דכתיב בקרא היינו גזלן ממש אלא דבלשון חכמים עשו חילוק בין גזלן לחמסן: