פסקי הרא"ש על עבודה זרה ד:יח

מתני' עובד כוכבים שנמצא עומד בצד בור של יין ויש לו עליו מלוה אסור אין לו עליו מלוה מותר :

גמ' אמר שמואל והוא שיש לו (עליו) מלוה על אותו היין:

מתני' נפל לבור ועלה או מדדו בקנה והתיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפח על פי החבית מרותחת כל אלו היה המעשים ואמרו ימכר ר' שמעון מתיר בשתיה. נטל חבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה בבית שאן והתירו והא דנקט מדדו בקנה שמעשה כך היה או בשביל ר"ש המתיר בשתייה וה"ה נמי מדדו ביד דשרי בהנאה והיינו דתניא בגמ' (דף נז.) מדדו בין ביד בין ברגל ימכר ר' נתן אומר ביד אסור ברגל מותר וכן נמי עובד כוכבים שדרך יין ברגליו כיון שטרוד בדריכה שרי בהנאה אבל נגע ברגלו (או) בכוונת מגע אסור בהנאה:

גמ' נפל לבור ועלה אמר רב פפא ל"ש אלא שעלה מת אבל אם עלה עובד כוכבים חי אסור מ"ט אמר רב פפא משום דמודי דדמי עליה כיום אידו ולכך מנסיך ליה. נטל את החבית וזרקה לבור אמר רב אשי כל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה יין נסך. האי כללא לא אתא למעוטי אלא בזריקה שטהור בזב ועובד כוכבים אינו עושה יין נסך. שהרי היסיטו של זב טמא ובעובד כוכבים אינו עושה יין נסך. כדאמר לעיל האי עובד כוכבים דדרי זיקא. וכן אם נגע הזב בכלי או באדם בקנה טהור דאין הזב מטמא אלא במה שנגע בגופו דכתיב והנוגע בבשר הזב ובעובד כוכבים עושה יין נסך אם נגע בקנה. וכה"ג איכא בפ"ב דב"ק (דף יז:) כל שבזב טמא בנזקין משלם נזק שלם. כל שבזב טהור בנזקין משלם תצי נזק נ"מ לעגלה המושכת בקרון. והתם אי הסיט בקנה חייב ולא אתיא לאורויי אלא חצי נזק צרורות דומיא דזריקה דהכא: