פסקי הרא"ש על עבודה זרה ב:כ

מתני' נודות העובדי כוכבים וקנקניהם ויין של ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה: שאלוני כמה ישהה היין בנוד ובקנקן ויאסר. ודקדקתי מפי' רש"י שפירש ויין של ישראל כנוס בהן שהכניס בהן יין לקיום. משמע מדבריו שאין היין נאסר לאלתר והלשון דחקו לפרש כן מדלא קתני ונתן ישראל לתוכו יין. וגם הדעת נוטה כן דלא מיסתבר כלל למימר דמיד שנתן לתוכו יין נפלט לתוכו יין הנבלע בדופני הכלי. דדוקא ברתיחה ע"י האור קפליט לאלתר אבל לא בצונן. ואף אם נדחוק לומר שלאלתר נפלט לתוכו מעט. התינח לרש"י שפירש דסתם יינן אוסר בכל שהוא אבל רבינו תם שפסק סתם יינן בטל בששים אפי' מין במינו א"א שיהא כולו נפלט לאלתר. ואף אם נפרש לשון רש"י דאם הכניס בהן יין לקיום נאסר לאלתר. ותהא סברתו כך דכי היכי דכלי ישראל דמכניסו לקיום אם נתן בו עובד כוכבים יין לפי שעה גזרו בהו רבנן כדאמר (לקמן עבודה זרה דף עד:) גבי גולפי דרבא ה"ה כלי עובדי כוכבים שמכניסו לקיום ונתן בו ישראל יין לפי שעה נאסר. גזירה אטו זמן מרובה כי היכי דגזרינן בכלי ישראל ונתן לתוכו עובד כוכבים יין לאלתר אטו זמן מרובה. אף כי אין לשונו מוכיח לפרש כן מ"מ נפרש כן בנודות העובדי כוכבים ששאלוני דאין מכניסו לקיום כמו שכתב בעל ההלכות אינו נאסר לאלתר. אלא שלא פירש לנו הגבול לומר כמה ישהה בתוכו ויאסור. ויראה לומר שצריך שישהה בתוכו מעת לעת. דצונן בצונן פולט או בולע במעת לעת והכי אמר בחולין בפרק כל הבשר (חולין דף קח.) בשר בחלב חדוש הוא דאי תרי כולי יומא בחלבא שרי וכי בשיל ליה אסור . ומאי חדושיה כל איסור שבתורה נמי אי תרי כולי יומא איסור והיתר בהדי הדדי שרי. דצונן לא פליט ולא בלע ואי בשיל ליה אסור. אלא ודאי כל שאר איסורין אי תרי ליה יום שלם מעת לעת אסירי כאילו בשלם יחד. דצונן בצונן פליט ובלע בשהייה מעת לעת כמו בבשול. והיינו כבוש דתנן בכל דוכתי שהוא כמבושל. אבל בבשר וחלב גזירת הכתוב הוא דדרך בשול אסרה תורה וא"כ הכי נמי נימא כששהה היין בקנקן מעת לעת נפלט כל היין שבדופני הכלי ואוסר היין. אף לפי' ר"ת דסתם יינן בטל בששים וקצת ראיה מעירוי שהמים מפליטין במעת לעת כל מה שיכולין להפליט אבל לא בפחות מעת לעת . ומה שהיין מפליט הכל מעת לעת לפי שהוא חזק ויש לו כח להפליט. כל הבלוע בדופני הכלי במעת לעת. וכן אמר לי שכתב אבי העזרי רש"י פירש שהיין כנוס בהם לקיום משמע מתוך דבריו שאם אין כנוס לקיום לרבנן מותר אפי' בשתיה כענין דלעיל (עבודה זרה דף לב.) העיד ר"ש בן גודא ששתה ר"ג יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים. והא דמחמרינן בכסי דרבנן לא הודו לו: