פסקי הרא"ש על עבודה זרה א:יא

מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות והא דלא אסרינן משום יום אידן פירש רש"י דלא אסרינן אלא במידי דחזי לתקרובת או למכור להם או לקנות מהן דבר שאין מתקיים אבל לקנות דבר המתקיים מותר דסתם מוכר עצב הוא וכן פי' לעיל (סי' א') אבל הכא לא יתכן לפרש כן דאמר בגמרא ר' ירמיה זבין פיתא ואין זה דבר המתקיים ובפר"ח גרס פרתא ואין נראה דהוה ליה למימר תורתא ויש גורסין ביתא אבל בירושלמי קאמר עלה ואתה לא לקחת לך גלוסקא מימיך הלכך נראה דהך משנה מיירי ביריד של עובדי כוכבים שנותנין המכס לעבודת כוכבים ולא איירי ביום אידן וכן רישא דקתני עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר איירי ביום שוק שעושין לעבודת כוכבים למכור וליקח צרכי עבודת כוכבים מדקאמר עלה דלא חשו לחוצה לה לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים הא בתוכה חשו לדמי עבודת כוכבים ביד עובדי כוכבים ומ"ש משאר יום אידם דלא אסרו לשאת ולתת אלא משום דלמא אזיל ומודה או משום לפני עור לא תתן מכשול אבל לדמי עבודת כוכבים לא חיישי' אלא ודאי לאו ביום איד איירי אלא שעושין יום שוק לעבודת כוכבים ומוכרין ולוקחין צרכי עבודת כוכבים הלכך חיישינן דילמא מכר העובד כוכבים צורות עבודת כוכבים ונתן הדמים לישראל כשנושא ונותן עמו וכן משמע בירושלמי דקאמר עיר שיש בה עבודת כוכבים תוכה אסור משום דיש בו צלם אחד תוכה אסור ר"ל אמר ביריד שנו והא דקאמר רבא לעיל ה"נ לא חשו בחכמים ביום אידן לא קאי רבא אמתני' אלא אהא דבעא מיניה ר"ל מר' חנינא עטלוזה של עזה מהו ופירשה אביי דהך בעיא קיימא אמתניתין וקאמר רבא דלא קיימא אמתני' משום דאין ללמוד משפיתת קדירות בצור היתירא היכא דאיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים דאיסורא דאורייתא כגון במתני' דאיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים ביד עובדי כוכבים אלא בעיא דר"ל הוא בעיר שיש בה יום איד דליכא למיחש אלא דאיסורא דרבנן ופשט ליה רבי חנינא מצור דלא חיישינן:

גמ' תניא רבי נתן אומר יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומר כל מי שיטול עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו יניחו לו את המכס יהודי הנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה לא יניח נמצא מהנה מכאן אמרו כל הנושא ונותן בירידין של עובדי כוכבים בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכת יוליך לים המלח איזהו עיקור מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה והני מילי בלוקח מן התגר דשקלי מיניה מוכסא אבל מבעה"ב דלא שקיל מיניה מוכסא שרי דתניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהן עבדים ובהמות ושפחות בתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן ואם היה כהן מיטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמיטמא בח"ל כך מיטמא בבית הפרס דרבנן ומיטמא ללמוד תורה ולישא אשה א"ר יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל בזמן שמוצא ללמוד לא יטמא ר' יוסי אומר אפי' בזמן שמוצא ללמוד לפי שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד ומעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לציידן א"ר יוחנן הלכה כר' יוסי וי"א האי יריד יום איד הוא ואפ"ה מותר ליקח כל דבר שהוא צריך משום דלמא לא משכח ליה אלא ביריד והיא ליה גבי דידיה דבר האבד ולגבי דידהו ליכא רווחא דיריד זול ביה תרעא טפי משאר זימני והיינו דאמר לקמן משום דמעוטינהו כלומר דממעט להו רווחא ומייתי ראיה מהא דאמר במועד קטן (דף ו.) רבינא מסיק זוזי בבני אקרא אתא לקמיה דרב אשי א"ל כגון האידנא דמשכחת להו וביומא אחרינא לא משכחת להו כפרקמטיא אובדת דמי ושרי ותנן גבי עבודת כוכבים כה"ג הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהן וכו' עד מפני שהוא כמציל מידם אלמא היינו טעמא דיריד ושמעינן מיניה שאם היתה פרקמטיא אובדת מוכרה ביריד וכן כתב רב האי בתשובה והאידנא נהוג היתירא לישא וליתן להלוותן ולפורטן אף ביום אידם מטעמא דפרי' (סימן א) וגם האידנא אין מצוי שיתנו מכס לעבודת כוכבים ואם יש מכס הוא של הכומרים ואוכלין ושותין אותו ואין קונין ממנה לא תקרובת עבודת כוכבים ולא נוי עבודת כוכבים: