ראש יוסף על חולין חלק א קנט

(ע"ב) פרשה ומתה כו' בי"ד סי' פ"ד כתיב פרשה ומתה קודם שמגיע לארץ או מקצת או שפי' ע"ג תמרה אסור אף דלא איבעי' אלא בראו לרחוש היינו אי פרשה ומתה מותר אבל אי אסור ה"ה פירשה לאויר העולם ולא היה לו ראוי לנפול לארץ עד שמתה אסור דאויר עולם חשיב כנפל לארץ ואסור ומ"ש מקצתו פי' מן הפרי כו' היינו אי אויר העולם חשיב כנפל לארץ ובארץ אף לא נגע אלא מקצת איבעיא דלא אפשטא הוא ואסור ה"ה מן הפרי מקצת דאסור ואיני יודע אמאי לא פי' בהא לאויר העולם מהו כמ"ש הטור דעד שלא הגיע לארץ מתה והוה כמו את"ל קמא דאת"ל דבעי ראשונה לחומרא וצ"ע: שייך לדף ס"ה ע"א

מ"ש מהר"מ שי"ף דהא דאמר דאיכא דעורבא דמי לדיונה לאו דוקא אלא איזה מינים מועטים יע"ש אמת שכן הוא אלא דאיזה מינים מועטים אפשר דדמיא להעורב דכתיב בהו איה ודיה ונץ כו'

אמר המחבר מן דף ס"א ע"א עד כאן ר"ל סוף הפרק לא מצאתי כתוב בקונטרס אלא מ"ש בילדותי רשמתי בכאן ולא היה הזמן מספיק ועיין: סליק פרק אלו טרפות: