רוממות אל על תהילים נ:ה

ושמא יאמר איש כי לדבר הרע ההוא מי יוכל לסבול והראוי היה לכלות את הכל והוא מאמרו יתברך הניחה לי כו' ואכלם לז"א כי אז בקוראו יתברך את הב"ד של מעלה ושל מטה אמר הוא יתברך אל תכלו את הכל כי אם אספו לי והשאירו לי חסידי אשר לא חטאו בעגל כי הלא המה חביבים לפני שהם מקדשי שמי במצרים שכרתו בריתי ונמולו במצרים עלי זבח פסח שעם היותם בסכנת מות כי זבחו את אלהי מצרים לעיניהם והערו למות נפשם כי היזבחו את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלום ועם כל צערם על הזבח אז נמולו ולא אמרו הלא אם יקומו עלינו איך נעמוד על נפשנו בהיותנו כואבים שלא יקרם כעיר שכם עם שמעון ולוי נמצא קדשו את ה' בבטחון עצום והאמונה ועל כן ראוי לרחם עליהן ולבלתי כלותם על דבר הפרטים החוטאים וזהו אספו לי חסידי אשר לא חטאו בעגל ולא יוכללו עם החוטאים לעשות כלה כצדיק כרשע רק להרוג החוטאים על פי ב"ד בלבד ומה שקראתי חסידים את הבלתי עובד ע"א הוא להיותם כורתי בריתי עלי זבח וקדשו שמי: