הרוקח ה

שורש אהבת השם בשלש עשרה מקומות בתורה הזהירנו לאהבה אותו בספרי ואהבת את ה' אלהיך עשה מאהבה שהעושה מאהבה שכרו כפול ומכופל כאהבת האבות ואהבת אוהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן וגו' שגיירן והכניסן תחת כנפי השכינה בכל לבבך בשני יצרך ביצר טוב וביצר רע בכל לבבך שלא יהא לבך חלוק על הקב"ה ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך שמעון בן עזאי אומר אהבהו עד מצוי נפש לאהבה את ה' אלקיכם שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל שאהא עשיר בשביל שאקרא ר' בשביל שאקבל שכר לעולם הבא בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים תלמוד לומר לאהבה כל מה שתעשו לא תעשו אלא מאהבה ר"א ב"צ אומר עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם לשם שמים ואל תעשם עטרה להתגדל בהם ובכל מאדך במס' ברכות פרק הרואה (דף נד) בכל מדה ומדה שהוא מודד לך תהא מודה לו בכל מאד ומאד ירושלמי בברכות עשה מאהבה אם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא בשילהי מס' יומא (דף פ"ו) ואהבת את ה' אלהיך שיהא ש"ש מתאהב על ידך שיקרא וישנה וישמש תלמידי חכמים משאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרים אשרי מי שלמד תורה במס' נדרים בפ' קונם יין (דף נ"ב) למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא בתנא דבי אליהו שכר האהבה ב' חלקים ושכר היראה חלק אחד במס' סוטה בשילהי פרק כשם שהמים (דף לא) ועושה חסד לאלפים לאוהביו בשוחר טוב ארחמך ה' חזקי אאהבך לבריותיך במדרש תדשא בברייתא רבי פנחס בן יאיר עולה כנגד האהבה איזהו היא יש צדיקים עובדים להקב"ה ונותנים לו כבוד ויקר למלכותו מפני שהוא קודם לכל שורש האהבה שהנפש מליאה אהבת ה' וקשורה בעבותות האהבה בשמחה ובטוב לבב ולא כעובד רבו בעל כרחו אלא אפי' אם היו מוחין בידו האהבה בוערת בתוך לבו לעבוד ושמח להשלים רצון בוראו שכן אמר המשורר עבדו את ה' בשמחה ועובד בישרות לב ולישרי לב שמחה ואינו עובד לו להנאתו ולא לכבודו ואומר מה אני נבזה וחדל אישים היום כאן ומחר בקבר הן בעון חוללתי ואני מלא גלל איך נבחרתי ונבראתי להיות עבד למלך הכבוד כי כשהנשמה חושבת בעומק ביראה רשף אהבת הלב בוער בה וגיל שמחת הקרב מרבה ומשמחת הלב ועלז כליות גדל חכמת אדם תאיר פניו וישמחו בו אוהבי שמו כי כל האיש אשר חכמת השם בלבם חושבים בשמחה חשק עשיית רצון בוראם לעשות מצותיו בכל לב והאוהב אינו חושב הנאת העולם הזה ואינו חושש בטיולי אשתו ולא בבניו ובנותיו והכל כאין נגדו רק לעשות רצון בוראו ולזכות אחרים ולקדש שמו ולמסור עצמו באהבתו כאברהם הרימותי ידי אם מחוט ועד שרוך נעל כפנחס שמסר עצמו כשהרג זמרי ואין מנשאין את עצמן ואין מדברים דברים בטלים ואינם רואים פני נשים ושומעים חרפתם ואינם משיבים וכל מחשבותם עם בוראם ומנעימים זמרים לקונם וכל עשת מחשבותם בוער מאש אהבתו אשריו בזה ולבא:

שורש ליראה הזהירנו בתורה בשלש עשרה מקומות ליראה אותו ירושלמי דברכות עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט בפרק שני דתרומה את ה' אלהיך תירא מכאן אזהרה למוציא שם שמים לבטלה בפרק קמא דנדרים (דף ז') אמר רבי חנן א"ר השומע הזכרת שם מפי חבירו צריך לנדותו כתיב ליראה את השם הנכבד מה כבודו במס' סופרים (פ"ה ב') הכותב השם אפי' המלך שואל בשלומו אינו עונה לו בפ' חלק (דף קא) אין מזכירין שם שמים על הרקיקה בפ"ג דמכות (דף כב) ובספרי אזהרה למוחק את השם ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' בשלהי פרק שבועות העדות (דף לה) אחרים אומרים כל שהוא לפני השם נמחק לאחריו אינו נמחק וכן הלכה במס' סופרים (פ"ה ב') נתכוין לכתוב את השם וכתב יהודה עושה ד' ה' ומוחק ה' האחרון בירושלמי בפ' החובל המזכיר את השם בכל עת צריך נדוי בפ' קמא דנדרים (דף ז') כ"מ שהזכר' השם מצויה שם עניות מצויה בפ' שבועת הדיינין (דף לט) כל העולם נזדעזע בשעה שאמר לא תשא את שם ה' בשילהי יומא (דף פו) חמורות לא תשא בברייתא דרבי פנחס יש עובדין להקב"ה ביראה ובאימה גדולה ופחד מרובה ומתפללין להנצל מן הקללות הכתובות על המועלין במצותיו ועל העוברים פקודיו של הקב"ה בין בעוה"ז בין בעוה"ב בעוה"ז מן החלאים והמכות והמכאובות ושלא יצטרכו לבריות ושלא ימשלו בם זרים ולא יראו מיתה או דבר רע בזרעם וכדי שימלאו ימיהם בטוב ובברכה ובעוה"ב להנצל מן הפורענות ומן השחיתות ומן יקדות אש של גיהנם העתידה ללהט ולבער את הרשעים ליום הדין הגדול ועליה חטאת קריבה. שורש היראה שקשה לו לעשות ועוזב תאותו ויצרו בעבור יראת השם וירא פן לא יהיה תמים לפני ה' כמו אברהם כי ירא אלהים אתה כי זה גדול מן הנסיונות וכן ועובדיה היה ירא וקשה לו מפני איזבל יראו את ה' קדושיו דברים הקשים ללב ויראת מאלהיך דברים המסורים ללב את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ומורא רבך כ"ש מרחיק מן הכבוד כמשה רבינו ע"ה שאמר ונחנו מה בשלהי פרק כסוי הדם (דף פט) גדול מה שנאמר במשה ממה שאמר באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר ובמשה כתיב