הרוקח רמז

נסדקה לאורכה ונשאר טבעת אחת למעלה ואחת למטה או הכתה חולדה על ראשה שלא כנגד המוח ושלא כנגד החלל או נחתך החרטום הוא הפה ויכולין להלעיטה ולדאכילה ואם ניקב הזפק במקום שהוא מרווח ולא במקום שנמתך או יצאו בני מעיה ולא ניקבו ולא היפך בהם או נשברו רגליה למטה מן הארכובה ומן צומת הגידין או נשברו גפים אפי' יצא העצם לחוץ רק אותו אבר אסור דהוי אבר מן החי והשאר מותר או נמרטו כנפיה או נדבקו בכנף אחד בדבק ונפלה או נשברה הנוצה או נמרטה או נפלה לאור או במים רותחים והלב והכבד והריאה אדומים או אם נמצא מחט בחלל הגוף ובני מעיים לא ניקבו כשירה

תז בשר שנתעלם מן העין

אוסר רב אפי' בבית ישראל על שולחנו פן נחלף בנבילה וכשהיה רב אוכל בשר לא העלים עיניו מיניה או חתימה או הוה ליה סימנא בפיסקיה פר"ח מדמתרץ רב לכולהו פירכי בפרק גיד הנשה (דף צה) ובפרק ב' דבבא מציעא מקשה מדרב שמע מינה דהכי הילכתא אבל רבינו שלמה וכל רבותיו פוסקין אין הלכה כרב דאסר אלא סמכינן אמתניתין דשקלים נמצא בגבולין נמצא בה בשר חי הלך אחר רוב טבחים ואע"ג דשני בעומד ורואהו בשינויי דחיקי הוו ורב הונא דסביר גבי כרכשא כרב משום דתלמידיה הוה ואשכחן בפרק אלו מציאות (דף כז) ר' חנינא אשכח גדי שחוט והתירו לו ומה שמקשה מדרב בשר שנתעלם אף על גב שבשלהי יום טוב (דף כז) גבי רב חנא בר חנינאי זבין בישרא ותלא בעיברא דדשא דאמר ליה רב הונא אי את תלית ליה ולא אסח דעתך זיל שקול משום דרב הונא תלמידיה כדאמרי' בפרק מפנין (דף קכז) אבל מיהו בשר שנתעלם מן העין מותר. והראיה שמקשה בפ' הכל שוחטין רב היכי אכיל בישרא ולא אמר אנן היכי אכלינן בישרא ובשקלי' ירושלמי גדי צלוי אישתכח באיסתרא והתירוה אבל השולח בשר ביד גוי צריך חותם אחד פן יחליפנו הגוי כדאמרינן בע"ז בפרק אין מעמידין הילכך בשר בבית גוי או קרבי' שאין בהם סימן אסור או שומן אם לא יהיה לו חותם אחר

עד אחד נאמן הבודק ואומר כשר או אסור או אשה שאומרת הדחתי ומלחתי הבשר והדחתיו כראוי נאמן דקיימא לן עד אחד נאמן באיסורין בפרק ב' דגיטין (דף פז) ובפרק הניזקין וביבמות בריש האשה רבה (דף ק) גבי בל והקדש ובקידושין בפרק האומר לחבירו מפני שבידו הדבר אבל אם אחד אומר יינך נס או בשר זה אסור ובעל היין או הבשר שותק הרי מאמינו אבל אם אמר איני מאמינך אינו נאמן כדמשמע בפרק האשה רבה ובפרק האומר לחבירו מאחר שהיו בחזקת היתר אבל דברים שבחזקת איסור נאמן לאסור ואם בידו לתקן אפי' בדבר איסור נאמן להתיר ואשה נאמנת דשייכא בה כמו בכתובות בפרק המדיר וספרה לה וחיה ודיין ומוכר ואביו בפרק בת' דקדושין (דף עב) ובפרק א' דפסחים בחזקתו בדוק ובעירובין בפרק כיצד מערבין ובפרק הכל שוחטין חזקתו שחוט ובפרק ב' דע"ז גבי מורייס ובכריתות בפרק אמרו לו ובפרק יש נוחלין גבי גירשתי ובסוטה בפ' עגלה ערופה ובפ' מי שקינא ובשלהי מסכת נדרים ובפרק א' דשחיטת חולין אמר רב יהודה אמר שמואל הטבח צריך ג' סכינין אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בה בשר ואחת שמחתך בה חלבים וצריך שני כלים של מים אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים אמר אמימר משמיה דרב פפא לא לסחוף איניש כפלי עילוי בישרא דדייב תרבא ובלע בישרא אע"ג דאיכא גרמא אגב דמשמש ידא דטבחא מתפרקא

תט הלכות ניקור בשר יש גידין אסורין משום דם וכן יש קרום ויש קרומין וגידין אסורין משום חלב קרום של מוח בפרק גיד הנשה אוסרו משום דם וצריך להסיר הקרום כי יש שורייקי סומקי וראש עוף יוצא המוח לחוץ צריך להסיר ב' חוטי הלחי מב' צידי הלשון כדמשמע בפרק הזרוע והלחיים והן אסורין