הרוקח רמו

בידוע שניקב קרום של מוח וטריפה ואם לא כשירה. תני ר' לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדו בעוף יתר עליהם עוף ניקבה העצם אעפ"י שלא ניקב הקרום טריפה. הני מילי בעוף של מים הואיל וקרומו רך. אמר רב אשי הני אווזי דידן דמשתכחן במיא כעוף של מים דמיי אבל תרנגולים עד שניקב הקרום כתרנגולא דבי רב חנא ובדקה רב מתנא דנשבר העצם ולא ניקב הקרום של מוח ואכשרה

תא ניקב הקורקבן הכיס והבשר טריפה. אבל זה שלא כנגד זה כשר. מסמר או מחט הנמצא בקורקבן אם ניקב הכיס והבשר קיים כשר

תב ניקבו הדקין טריפה. נפלה לאור ונחמרו בני מעיה ירוקין טריפה. אדומין כשירה שיעור ירוקתן במשהו כשיעור נקובתן. הוריקה כבד כנגד בני מעיה בידוע שנחמרו בני מעיה וטריפה. ירוקין פסולין בלב ובקרקבן אבל קרקבן וכבד שהן אדומים אם הוריקו ושלקו וחזרו והאדימו כשרים. אבל אדומים שלא הוריקו ושלקו והוריקו טריפה דרסה או טרפה בכותל או שרצצת בהמה ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה צריכה בדיקה וכן עוף שנחבט על המים וכן בגד מתוח שאינו כפול. וכן רשת שקרניו קשורין ופשתן דק שאינו מנופץ וחבלי פשתן או כל דבר שאינו חלק שנפל עוף עליהם או דבק בראש השפשף שנדבק העוף עליו בשתי כנפיו ונפל חיישינן לריסוק איברים

תג זפק גגו של זפק שנמתח עמו למעלה נידון כוושט בנקב משהו. אבל גופו של זפק אם ניקב כשר ניטל ר' אומר אפילו ניטל בתוספת' לא הודו חכמים הילכך ניטל טריפה. יצאו בני מעיה אם ניקבו טריפה

תד רגל עוף שנשבר אמר רב למעלה מן הארכובה. אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם לאו האבר אסור והשאר מותר וקי"ל בפ' בהמה המקשה (דף עו) שלחו מתם הלכה כרב. בתוס' נשבר העצם ויוצא לחוץ ואין רוב עור ובשר מקיפין אותו פסול אמר רב פפא הילכך בעינן רוב עוביו ורוב הקיפו. ג' פרקי' ברגל העוף אם נחתך או נשבר למטה מן הארכובה שעליו כעין קשקשין כשר אבל אם נחתך בראש הפר' במקום שנדבקין עם שני ראשין טריפה ששם נצמתין הגידין. פרק שני ששם צומת גידין מחציו ולמטה כיון שנשבר העצם אפי' אינו יוצא לחוץ לבדוק צומת הגידין ומחציו ולמעלה אין שם תורת צומת הגידין לכך נשבר העצם והעור ובשר חופין אותו רובו העוף והאבר כשרין אין חופין רובו האבר אסור והעוף מותר. פרק ג' הדבק לעוף נשבר העצם ואין חופין עור ובשר רובו העוף והאבר אסור כך בודקין אותו ימתח האבר כמה שהיה ויקרב שבר זה לזה ויראה אם עור ובשר חופין רובו

תה תו שמוטת ירך בעוף ושמוטת גף טריפה מכה בעוף כנגד הריאה שמואל ור' יוחנן אומר תבדק מביאין קש או נוצה ונותן בקנה הריאה ונופחין אותה אם תצא הרוח טריפה ואם לאו כשירה וכן שניטל צומת הגידין י"ו חוטין הן אם נפסק אחד מהן טריפה לוקחין מחט ומפרידין גיד מחבירו ותוחב מחט בין גיד לגיד וקושרו בחוט ותוחב המחט ופורך החוט לאותו גיד עד שימצאם ויראה שלא יפריד אחד לשנים חוט השדרה צריך לבדוק בעוף אם נשברה שדרתו יבדוק למן הזנב עד למטה מן אגפיים מעשה תרנגולת אחת היה אצבע אחת יוצא מן הארכובה כך במקום צומת הגידים ואסר אבא מרי ה"ר י"בק בר משה דכל יתר כנטול דמי והאצבע בארכובה כאילו נחתכה שם ויש מתירין דלא שייך ייתור אלא כיוצא בו כגון בעלת ה' רגלים ודווקא רגל ולא אצבע כגון ריאה כטרפא דאסא מגבה ובשני מעיים ושני סניא דיבי וכגובתא מבי כסי ובבכורות פ' כל אלו מומין בעלת ג' כליות ש"מ דכוותיה בעינן רגל ולא אצבע ולי נראה כדברי אבא מורי הר"י ז"ל מדאמרי' בפרק אלו טריפות (דף נח) תנן התם בעלת ה' רגלים דהוי בעל מום ואמר רב הונא והוא שחסר ויתר ביד או ברגל טריפה יתר בנטול דמי וכנחתך שם אם כן אפי' אצבע: ואלו כשרות בעוף. ניקבה הגרגרת או