הרוקח ריד

בן בטנית לבניו קברו אותי תחת מרגלותיו של אבא והטילו תכלת מאפליוני בלשון תכלת צוה ולא בלשון ציצית. שהתכלת כלאים גמורין במקום שאין חובת גברא כגון בלילה או בנשים למאן דפטר. והמת פטור אין כאן ציצית אלא כלאים ניכרין ויש לו מצוה לכורכו בציצית שכולן לבן שחובת טלית היא ולאו חובת גברא ואין כאן לועג לרש. כשמואל דאמר בפרק התכלת ההיא שעתא ודאי רמינן לה מטילין לה ציצית ואין לפרש רמיא מן הטלית, בפ' הקומץ קיימא לן ד' ציציות מעכבין זה את זה. וקיימא לן טלית קרועה חוץ לג' אצבעות יתפור אבל תוך ג' לא יתפור. טלית שאולה שאין לה ציצית. פטורה כל ל' יום מיכן ואילך חייבת. אבל טלית ששואל ויש לה ציצית חייב לברך. נפסק החוט מעיקרו ממקום הקשר פסולה. ואם יש בגרדומין כדי לעונבו כשר. קיי"ל מתירין ציצית מבגד לבגד. ציצית שעשאה כותי עע"ג פסולה. הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים וגרים. וצריך לברך בכל שעה שמתעטף בטליתו. כדתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהם. כל שאין לו ציצית עובר בה' עשה. ועשו. ונתנו. וראיתם. והיה. גדילים. ומי שיש לו ציצית זוכה למתן שכר בעולם הזה ובעולם הבא תלאן ואחר כך פוסק ראשי חוטין שלהן פסולה. היוצא בשבת בטלית שאינה מצוייצת כהלכת' חייב חטאת שארבעתן מצוה אחת היא. בתנא דבי אליהו רבתי אמר הקב"ה למשה צא וברור לישראל שיהיו נוהגין בשבתות ובימים טובים מצות ציצית שלא יהו חוטאין ובמנחות בפ' התכלת (דף מד) אותו אדם שהיה זהיר במצות ציצית שטפחו לו ציציותיו ומנעוהו מלחטוא. ובפ' במה מדליקין (דף ל) הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשי' אותו ב' אלפי' ות"ת עבדים. כשמתעטף משליך הכנפות לאחוריו כדאיתא במדרש אבכיר בפסוק והמים להם חומה שהכריז גבריאל למים שאחריהם הזהרו שעתידין להשליך ציצית לאחוריהן וקשר של תפילין. בפרק במה מדליקין הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה. וישמור שלא ידרוך על ציציותיו כדאמר בפ' במה מדליקין (דף כב) אבוהון דכולהון דם שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו. בעון שאין לאדם ציצית בניו ובנותיו מתים גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים. בכל עת יהא בגדיך לבנים בגימ' תן ציצית לבגדים וסיים ואת מצותיו שמור ששקולה כנגד כל המצות וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי. גיליון מרבי שמריה מפי ר' י"בא הלוי ליהודי נחסר אחד מציציותיו בי"ט ואסר להתעטף בו דקיימא לן ד' ציציות מעכבות זו את זו וקיימא לן דחובת גברא הוא והיאך יתעטף בו מאחר שאינו מצויץ כהלכתו ושאלתיו אם יכול לצייצה במועד והתיר דאמרי' במועד קטן (דף יט) וטווה תכלת לציציותיו בין באבן בין בפלך

שסב הלכות קדיש ויהא שמיה רבא וקדושה וברכו

קדיש לאחר קריאת התורה לעולם אומר בשני ובחמישי בשבתות ובימים טובים וראשי חדשים וכשאומר במה מדליקין ופיטום הקטרת שאומרים פסוקים וכל בניך למודי ה' ולאחר פירקי אבות שאומרים ה' חפץ למען צדקו וכו' ולאחר ויתן לך ומה שאין אומר אחר קריאת התורה במנחה בשבת לפי שהתפלה מיד אחר קריאת התורה ואומר קדיש וכן לאחר הדרשה כדאמר בשלהי מסכת סוטה (דף מט) מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ואמר רבא ובכל יום ויום קללתו מרובה משל חבירו אלא עלמא אמאי קאי אקידוש' דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנ' ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים ותופע כמו אופל. הא יש סדרים תופע מאופל. ואמרי' בפ' א' דברכות (דף ג) תניא אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחרבות ירושלם להתפלל וכו'. עד כשישראל נכנסין לבתי מדרשות ולבתי כנסיות ועונין יהא שמיה רבא מברך וכו' ובפירקי ר' יוסי מצאתי אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך והגיע זמן תפלת המנחה ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם להתפלל וכ' ולא עוד אלא בשעה שישראל נכנסין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ועונין יהא שמו הגדול מבורך אמר הקב"ה אשרי המלך