הרוקח רא

ועל הזמית. אומר שהכל. ירושלמי החמיץ יינו מ' דיין האמת. בא לשתות שהכל. שותה מים לצמאו שהכל. ועל כולן בורא נפשות. על יין מבושל בין בבשמים בין שלא בבשמים פרי הגפן. כדמשמע בפ' ע"פ ובשקלים יוצאין בפסח בקונדיטון וביין מבושל. שתה יין ובירך פרי הגפן והביאו לו מחבית אחת אין צריך לברך פעם אחרת פרי הגפן אבל אם הלך לשתות במקום אחר צריך לברך פרי הגפן. הא דאמר רב שינוי יין אין צריך לברך פרי הגפן אבל מברך הטוב והמטיב וכגון דאיכא אחריני דשתי בהדי' כדאמרינן בברכות בפ' הרואה (דף נט) ואם הוא שותה לבדו אינו מברך הטוב והמטיב כי אם שהחיינו. פר"ח ירושלמי בפ' כיצד מברכין על כל חבית וחבית שפותח מברך. אמר ר' יצחק הטוב והמטיב בין אינו טוב כיין הראשון בין טוב ממנו. בפ' הרואה על הגשמים ועל בשורות טובות אם יש לו שותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב ואם כל השדה שלו מברך מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה. דתניא על שלו אומר שהחיינו ועל שלו ושל חבירו אומר הטוב והמטיב. מת אביו והוא יורשו בתחילה אומר דיין האמת. ולבסוף אם יש לו אחים שיורשין עמו אומר הטוב והמטיב ואם לאו אומר שהחיינו. בנה בית חדש או כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו כיוצא בהן אומר שהחיינו וכן מצאתי ופר"ח דהלכה כר' יוחנן דאמר אחד זה ואחד זה צריך לברך דכל היכא דפליג רב הונא ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן וכלישנא בתרא וקא מתרץ לטעמיה ר' יהודה ור' מאיר הלכה כרבי יהודה והילכתא אפילו כיוצא בהן צריך לברך. מצאתי ירושלמי אפילו שחקים וכן החדשים אומר שהחיינו קנה אומר שהחיינו. נתן לו אומר הטוב והמטיב

שמב ענייני בשמים על הריח מברך משיעלה תימרתו מברך קודם שיריח. על כל המוגמרות מברכין עצי בשמים חוץ מן המוסק' מברך בורא מיני בשמים על ההדס ועל הקושט ועל הוורד וגרקים הוא חבצלת שבגן וחילפי דימא הוא גרופלא וסיגלי וסימלק העמקים שהם עץ מברך בורא עצי בשמים. וכל דבר שהוא עשבים חבצלת השרון הגדילה בשדה וכיוצא בהן מברך עשבי בשמים. על ריח הפירות כגון המריח באתרוגים וחבושים תפוחים אומר אשר נתן ריח טוב בפירות. וכשמריח השמן אומר בורא שמן ערב והשותהו לרפואתו מברך פרי העץ. גליון פסק חמרא דריחיה חלא וטעמא חמרא מקדשין עליו ומברכין עליו בורא פרי הגפן דהא קיימא לן כרבא בסוף ע"ז חמרא לגו חלא אביי אמר במשהו ריחיה אלא רבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא וקיימא לן כוותיה ועוד דר' יוחנן קאי כוותיה בפ' המוכר פירות (דף צו) הבודק את החבית להיות מפריש עליה וכו' עד ואת"ל בתר דטעמיה עקר הוה ריחיה חלא וטעמיה חמרא וריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא. ור' יהושע בן לוי פליג עליה וקאי אביי כוותיה וכן פסק רב אלפס. ושמרים דרמא עלייהו מים אע"ג דאית בהן טעם יין לא מברכין עלייהו בורא פרי הגפן דהא בעא מיניה רב נחמן מר' חייא שמרים שיש בהן טעם יין מהו. א"ל מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא. מרבי שמריה מפי ר' י"בא הלוי כל מין אילן משבעה המינין כגון ענבים תאנים ורמונים זתים ותמרים מברך לפניו בורא פרי העץ. ולאחריו ברכה אחת מעין שלש פי' אומר אחת ודומה לשלש ברכות דברכות הארץ שהיא דאורייתא כדאמר וברכת את ה' אלהיך זו ברכת הזן דקאי אואכל' ושבעת דלעיל כלומר אאכילתך ואשביעתך ברכהו על הארץ. הטובה זו ברכת הארץ. אשר נתן לך. זו ברכת בונה ירושלם והטוב והמטיב ביבנה תיקנוה ואינה מן המניין. והני תלתא אלחם כתיבי. דכתיב לעיל מיניה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. להכי מברכינן עליה ג' ברכות שלמות אבל אמיני פירות הכתובים לשבח ארץ ישראל לא בעינן שלימות אלא במעין ג' סגי להו וזו היא הברכה ואל תשגה בה. בא"י אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל נחלתך והעלנו בה ושמחנו בתוכה כי אתה טוב ומטיב