הרוקח קצא

מקבץ גם אוהב צדקה ומשפט. ורשעים בחשך מכניע. קשת גבורים מבטח לצדיקים קרן משיחו דוד. אין צור כאלהינו אל תרבו תדברו שאותך לבדך ביראה נעבוד. יצא עתק מפיכם הטוב ויתן עוז למלכו עושה השלום

שכז קרית שמע על המטה בפ' א' דברכות אמר ר' יהושע בן לוי אעפ"י שקרא קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותו על מטתו אם תלמיד חכם הוא אינו צריך אבל קורא בידך אפקיד רוחי. אמר ר' אלעזר כל הקורא קרית שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו וכאילו אוחז חרב פיפיות. בשבועות בפ' ידיעות הטומאה רבי יהושע בן לוי קרי יושב בסתר עליון. בפרק א' דברכות פרקדן או מוטה על צדו לא יקרא קרית שמע אם הוא בעל בשר כרבי יוחנן מותר להטות ולקרות שיכוין יותר בטוב. בפרק הרואה נכנס לישן קורא מן שמע עד והיה אם שמוע. ואומר פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי ושאר פסוקי ומברך בא"י המפיל חבלי שינה וכו' וצריך שלא יפסיק בין קריאתו לשנתו כדמשמע בירושלמי קרי וחזר קרי עד דהוה שקע מגו שנתיה במדרש ויכולו כשבא אחד מישראל לישן ואינו ישן עד שממליך להקב"ה לא ישכב עד יאכל טרף שאומר ה' אלהינו ה' אחד. והמחבלין שומעין שהזכיר שמו של הקב"ה וחומלים עליו ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו ובורחין. והוא נסמך בזה ופוקד נפשו בידו אחר שמע בידך אפקיד. והשומרים בלילה מוסרין אותו לשומרי היום נפשי לה' משומרים לבקר. וכן בתנחומא

שכח נטילת ידים קודם שיאכל בשחיטת חולין בפרק כל הבשר (דף קה) לא אמרו נטילת ידים לחולין אלא מפני סרך תרומה וסמכו על וידיו לא שטף במים ואחר שלא שטף טמא ולכן סמכו נטילת ידים לחולין מן התורה. ובתנא דבי אליהו בפ' בא חבירו דברו אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו מיכן המזלזל בנטילת ידים סימן רע לו. לא יאבה ה' סלוח לו. וכמה החמירו חכמים בזלזול נטילת ידים ובשבת בפרק במה אשה ובפרק ב' דערובין גבי רבי עקיבא ובפרק ג' דברכות צריך נדוי. בפרק א' דסוטה (דף יד) נעקר מן העולם. והאוכל בלא נטילה כאילו בא על אשה זונה. הנוטל מים ראשונים צריך שיגביה ידו למעלה וינטלם וינשאם. בפרק כל הבשר מים ראשונים נוטלין בין בכלי בין על גבי קרקע ונוטלין בין בחמין בין בצונן. אבל אם היד סולדת אסור. בפ' כל הזבחים (דף נב) שקיבל זר דמן אם טבל במים שאין פרה שוחה ושותה מהן פסולין. במס' ידים. מים שנפלו משתיית בהמה בכלים פסולין בקרקע כשרין נפל לתוכן דיו קומוס קנקנתום ונשתנו מראיהן או שרה בהן פתו או הדיח בהן כלים או המחה בהן פסולין. הדיח בהן כלים מודחים וחדשים כשרין. רבי יוסי פוסל בחדשים. מים שהנחתום מטבל בהן גלוסקאות פסולים בתוספת' מים שהנחתום מטבל בהן גלוסקאות נשתנו מראיהן פסולין. מים שלפני הנפח אפי' לא נשתנו מראיהן פסולין שעשה בהן מלאכה. שלפני הספר נשתנו מראיהן פסולין בפרק כל הבשר קפדיתו אמנא קפדיתו אחזותא קפדיתו אשיעורא אמרו ליה אין. אמר רבא כלי שאין בו רביעית אין נוטלים ממנו ידים. במס' ידים מרביעית נוטלים לידים לאחד ואפי' לשנים מחצי לוג לג' וד' מלוג לה' ולו' לק' אתקין ר' יעקב נטלא בת רביעתא בפרק כל הבשר (דף ק"ז) כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלין הימנו לידים וכן מן הפרכס כלי מנוקב בשוליו. במס' ידים נוטלין לידים בכלי גללים בכלי אדמה בכלי אבנים לא בדפנות הכלי ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית ולא יתן לחבירו בחפניו אין נותנים לידים אלא בכלי. תוס' מגופת חבית שתיקנה נוטלין ממנה לידים וכן חמת וכפישה אפילו פחותין אבל לא מן השק והקופה אפילו מקבלין. שידה תיבה ומגדל מקבלין נוטלין מהם לידים. החוצץ באדם חוצץ בידים. בפ' כל הבשר (דף קו) כל החוצץ בטבילה בגוף חוצץ בטבילת ידים לחולין. בפרק ט' דמקואות בצק שתחת הצפורן חוצץ אבל לא צואה שתחת הצפורן (פי' כנגד הבשר) ובתוספ' הטיט והבצק חוצץ. טיט יוצרים או של בנין שנדבק דומיא דבצק. בפ' כל הבשר האי אריתא דדלאי אין נוטלין ממנו דלא אתי מכח