הרוקח טז

לאחרים ואמרי' בכל דוכתי אדם חשוב שאני וכן יפת תואר לא דברה תורה אלא כנגד היצר כדאמרינן בפ"א דקדושין (דף כא) ונענש דוד באבשלום כדאמרי' בסנהדרין (דף כא) אמאי לא דרשת סמוכין קדש עצמך במותר לך וזהו ויותר מהמה בני הזהר. אל תשבע שבועת אמת בויקרא רבה ר' יונה אמר אפי' על האמת וכן אוכלי טהרות כמו במס' חגיגה (דף יח) בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה. ובמס' נדה חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן כי מיום רביעי ואילך פן יולידו בשבת וכן ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה וכן ייחוד דפנויה שגזרו סנהדרין ובפ' בתרא דקדושין (דף עא) ובע"ז (דף לו) וכן הרחק מפתח ביתה וכן בע"ז (דף כ) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אפי' בפנויה וכן בפ"ב דשחיטת חולין (דף לז) גבי יחזקאל שלא אכל כל ימיו בשר כוס כוס מעולם אע"פ שמסוכנת מותרת וכן לא הרהרתי ביום אפי' על אשתי שלא אבא לידי קרי בלילה בתנחומא ותצא דינה בת לאה שנו רבותי' לא תצא אשה בכבול לרשות הרבים אמרו אפי' בחול אינה יוצאה לרשות הרבים מפני שהעם מסתכלין בה שלא ניתן תכשיטין לאשה אלא להתקשט בתוך ביתה שאין נותנין פירצה לפני הכשר ברית כרתי לעיני וגו' על אחת כמה וכמה כל עיקר לא היה מסתכל באשת איש לכך כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה אמר רבי לוי זוכה לכהנים לובשים בגדי כהונה גדולה ועשית משבצות זהב ואמר בפ' ד' דנדרים (דף כ) כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה כדי שלא יתן עיניו באחרת אעפ"כ ישמש פנים כנגד פנים שהאשה נהנית בין שדי ילין ואהבת לרעך כמוך בפרק בתרא דמגילה (דף כח) לא הקפדתי בתוך ביתי וכן לא השתנתי במקום שהתפללתי והרבה פרישות תני סיעות בני אדם המהלכין בדרך ופגעו בהם לסטים ואמרו תנו לנו א' או נוהרג כלכם יהרגו כלם ייחדו להם אחד ימסרו אותו ואל יהרגו כלם עולא בר קושר תבעתיה מלכתא ערק ואזל ללוד גבי ר"י בן לוי אתון ואוקפן מדינתא אמרין אי לא יהביתון לי נחרב מדינתא סלק רבי יהושע בן לוי ויהב להון הוה אליהו זכור לטוב מתגלי עלוי לא אתגלי עלוי צם כמה יומין ואתגלי עליה אמר למסורות אנא מתגלי א"ל ולא משנה עשיתי א"ל ולא משנת חסידים הרי חסיד יש לו להניח אף דבר המותר ר' אבא בר' זבינה הוה מחייט גבי חד ארמאי ברומי אייתי ליה נבילה אמר ליה אכול ואי לא קטלינא לך אמר ליה אי בעית מקטל קטול ירושלמי דנדרים פ' קונם ר' יונתן הוה ציים כל ערובות ריש שתא ר' אבא ציים כל ערובת שבת ר' זעירא אמר תלת מאוון צומין אית דאמר תשע מאוון לא חש על מגילת תענית לא ידע ואשם ונשא עונו ר' יוסי הגלילי אומר הרי הכתוב ענש את מי שאינו יודע על אחת כמה וכמה מי שבא לידו עסק עבירה וידע ואם כך ענש מי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר מי שבא לידו ספק מצוה ר' מנחם בר' יוסי אומר הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מביא מעילה וחומש ומביא אשם בשתי סלעים צא וחשוב כמה פרוטות בשני סלעים קרוב לאלפים א"כ ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שהוא משלם שכר לעושי את המצוה ר"י אומר אם בא נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים צא ולמד מאדם הראשון שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה שעה אחת ועבר עליה ראה כמה מיתות נקנסו עליו לו ולדורותיו ולדורי דורותיו עד סוף כל הדורות אם מדת הפורענות מועטת כך מדה טובה השב מן הפגולים ומן הנותרות והמתענה ביום הכפורים על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורי דורותיו עד סוף כל הדורות ר"ע אומר הרי הוא אומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיים עדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להביא את השלישי להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו אם כך ענש הכתוב את הנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה עאכ"ו שישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה רבי אומר הרי הוא או' ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים וגו' ואם הכתוב ענש למי שבא לו ספק נפש אמור מעתה המגבה את הצדקות והמפרנס את העניים והגומל חסדים עאכ"ו שתנתן לו נפשו ר' אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר כי תקצור קצירך בשדה ושכחת עומר בשדה למען יברכך קבע הכתוב ברכה למי שבא לידו מצוה בלא יודע אמור מעתה סלע היתה צרורה לו בכנפיו ונפלה לו ומצאה עני הלך ונתפרנס בה הרי הכתוב קבע לו ברכה ר"ש אומר מי גם בכם ויסגור דלתים ולא תאירו מזבחי חנם שני דברים משמשין את הגוף ואין נמנעין לעשותן ואין נוטלין עליהן שכר ומה דברים שאין נוטלין שכר לא עשיתם עמי חנם. עאכ"ו דברים שנוטלין עליהם שכר ביומא (דף כח) והתקדשתם והייתם קדושים אם מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה:

סליק הלכות חסידות אשרי האיש יהגה בו תמיד ויזכה לזה ולבא:

א הלכות תשובה תשובה קדמה לעולם כדמייתי לה בנדרים בפ' אין בין המודר (דף לט) תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן התורה והתשובה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ב"ה ושמו של משיח וכן בב"ר ובתרגום סוראי התורה קדמה ואחריו כסא הכבוד ג"ע מימינו וגיהנם משמאלו והתשובה ממוצעת בין ג"ע לגיהנם זכה נכנס בגן לא זכה נכנס ונידון בגיהנם בברכות בשלהי אין עומדין (דף לד) אמר ר' אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אין עומדין שנא' שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב ואמרינן בפ' ב' דיומא (דף פו) שאל ר' מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל שלשה הם ותשובה עם כל אחד ואחד עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה מוחלין לו מיד שנא' שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר אדם על