הרוקח קב

כמטר לקחי כשעירים כרביבים. ד"א ז' זכר ליריחו כמו שהושיעם אז לפי שהקדישו מה שבתוכה כך עתה יום הנדרים מקיפין שובע שמחות את פניך שבעה ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים וז' קולות על המים וז' עניות וז' הללוהו בתקע שופר וכו' בסוף תהילים. ובפרשת אליעזר ז' פעמים עין העין העינה וז' שאיבות רמז לז' ימים שמנסכין מים ולמאן דאמר ח' חושב לעת צאת השואבות וז' בארות ביצחק וג' מים בענין כנגד ג' לוגין וז' באר כתוב ביעקב וז' בור כתב ביוסף הבור והבורה ובבראשית ז' מרחפת על פני המים עד ולמקוה המים וכנגדן ז' עננים ובענין הענן ז' על פי ה' וג' לוגין מנסכין כנגד ג' רביעיות בכירה אמצעית אפילה וג' ונתתי גשמיכם בעתם ונתתי מטר ארצכם בעתו לתת מטר ארצך בעתו לכך ג' שמחות בסכות ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחתם לפני ה' אלהיכם. לפי שהתבואה ופירות האילן וגפנים. וביום הכפורים נטהרו מעונם נושא עון ופשע וחטאה אשריהם ישראל מי שטהרם הקב"ה. וג' פעמים נקרא הקב"ה מקוה. מקוה ישראל ה' מושיע. מקוה ישראל ה' כל עזביך יבושו. ומקוה אבותיכם ה'. לפיכך צריך אדם לטהר עצמו בג' רגלים ומניין שזה מקוה מדבר במים שכ' מקוה ישראל ה' כי עזבו מקור מים חיים את ה'. והכיור שעשה שלמה מחזיק ג' מקוואות ומנסכין מג' לוגין לפי שכל טיפה וטיפה שיורדת מן השמים עולה מן התהום כתהום אל תהום קורא לקול צינוריך ולפי שבירידת גשמים הכל שמחים לכן ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה שם שואבין רוח הקדש כמו השיבה לי ששון ישעך ורוח קדשך והיה יורד לשיתין על שם מתהום רובצת תחת

רכב שמיני ספק שביעי הוא יום טוב ומקדשין על הכוס ואומר זמן. וקיימא לן יתובי יתבינן בסוכה ברוכי לא מברכינן ומכניס בה מאני מיכלא ויושב בה לאכול ליל ח' ויום ח' והוא רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב ואסור לאכול בו ביום האתרוג. ובמוסף יום ח' קיימא לן בפרק א' דתענית שצריך להתפלל משיב הרוח ומוריד הגשם. ביום תשיעי ספק שמיני הוא שמחת תורה אז יאכל האתרוג ועושים בו שמחות. במדרש חזית בתחילה ויבא ירושלם ויעמוד לפני ארון יי א"ר אלעזר מיכן שעושין סעודה להשלמת התורה. ועתה סיימו כל החומש. ומבדילין במוצאי יום טוב ואוכלין נויי סוכה אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי אלהיו. ברוך ה' לעולם אמן ואמן נהגו נשים לברך אשופר ואלולב. יום ראשון של סוכות שחל להיות בשבת לא מברכינן אלולב ואין מקיפין בהושענא

רכג סדר תפלת חג הסכות

מתפלל ערבית ליל כניסת סוכה אתה בחרתנו את יום חג הסכות הזה זמן שמחתנו קידוש בורא פרי הגפן אשר בחר בנו. שהחיינו. נכנס לישב בסוכה מוזגין היין ומברך פרי הגפן אשר בחר בנו אקב"ו לישב בסוכה. שהחיינו. כדמשמע בשילהי מסכת סוכה (דף נו). בשחרית מתפלל כמו בערבית אתה בחרתנו לאחר כל תפלת יוצר נוטלים הלולב ומברך ביום ראשון על נטילת לולב שהחיינו ואחר נטילת לולב מברכין על קריאת ההלל ב"א ה' אלהינו מ"ה אקב"ו לגמור את ההלל ומנענע בהודו בתחילה ובאנא ה' ובהודו שבסוף ההלל בפ' ב' דערכין כ"א יום גומרין את ההלל בגולה. ובפ' ערבי פסחים שצריך לברך בסוף ההלל יהללוך ה' ומסיים מלך מהלל בתושבחת. בפרק הקורא את המגילה למפרע דף כ) כל היום כשר לקריאת הלל לאחר קריאת כל ההלל גומרין כל הקדיש ונוטלין ב' ספרי תורות ואומר גדלו' רוממו על הכל יתגדל וקורין ה' בפרשת אמור אל הכהנים מן שור או כבש או עז עד מועדי ה' אל בני ישראל. והמפטיר קורא בפנחס ובחמשה עשר יום עד ומנחתה ונסכה ומפטיר בתרי עשר בזכריה הנה יום בא עד בבית ה' צבאות ביום ההוא. אשרי וקדיש תפלת מוסף ש"ץ ומגן ומחיה קדושה אתה בחרתנו מפני חטאינו