רוקח על שיר השירים ו

הגיד ה' ה' חומשי תורה. איכה תרעה. איכה תרביץ בצהרים. ב' איכה רמז לב' חורבנו' שיאמרו איכה: איכה תרעה את ישראל בגלו'. איכה תרביצ' בתוך המלכיו' שנמשלו לשרב ולצהרים: ד"א תרביץ לית (במסורת) איך תבנה להם את ירושלים בספירים ובאבנים טובות המאירות כצהרים כמו שנ' צהר תעשה לתיבה זו אבן טוב אף כאן בצהרים אבני' טובו': נאמר כאן תרביץ ונאמר להלן תרביץ בפוך אבניך וזהו תרביץ בצהרים. ד"א תרביץ בצהרים איכה תרביץ עמך בחום היום הבא שנאמר כי הנה היום בא בוער כתנור וזהו בצהרים תרביץ גי' שב"ת לרבוץ בשבת במנוחה. "תרביץ "בצהרים שלמה ר"ת שב"ת. ד"א איכה תרביץ שתהיה עמנו בצרותינו כביכול: "תרביץ אותיו' "בצרתי. בצהרים. בתוך המלכיו': בצהרים. בה' צרים. ד' מלכיו' וגוג הרי ה' צרים: שלמה אהיה כעוטיה. למה אהי' עוטה עפר בגלו' וזהו כעוטיה: על עדרי חביריך זהו הגליות כמו שנאמר כי נשבה עדר יי': אם לא תדעי לך. אם לא תדעי בתורה שהיא נ' שערי בינה כמנין ל"ך: תדעי אותיו' עד"תי: היפה בנשים. כנסת ישראל המיופה להקב"ה בק' ברכות כמנין היפה. ד"א היפה בנשים משה יפה וטוב בנביאים ומשה היה בן שמונים שנה. וזהו "היפה "היה פ' ר"ל היה בן פ': צאי לך. כנסת ישראל יצאו בגולה בדור חמשים מאדם עד חורבן ראשון וזהו כמנין ל"ך וזהו צאי לך: "בעקבי הצאן. "יעקב ושבטיו. "עקבי אותיות יעקב. ורעי את גדיותיך אלו ישראל. על משכנות הרעים. "הרעים כתיב אלו תלמידי חכמים: ד"א האומות שהן רעים ולכך כתיב רעים בלא ו': לססתי ברכבי פרעה. לססתי לית (במסורת) לא מצינו יותר שהחליף סוס זכר לנקיבה לכך לית. ד"א לססתי חסר ו' וכתיב וירדפו מצרים אחריהם כל סוס רכב פרעה ו' רדיפות וכן ו' אחריהם באותה פרשה ורמז כל סוסי פרעה לא היו כנגד הקב"ה לכך חסר. ד"א לססתי כתיב חסר ו' במרכבה ראשונה סוסים שחורות ו' סוסים אדומים ו' ולכך חסר כי לא יהיה עד בימי גוג