רוקח על שיר השירים כא

מי זאת עולה מן המדבר כתמרות כשעלו ישראל מן המדבר היו האומות תמהין ואומרין מי זאת עולה והיה הענן סובבם. וזהו כתימרות עשן אלו העננים. ד"א עולה מן המדבר מן הגליות שנמשל למדבר שנאמר המוליכך במדבר הגדול וכו': כתימרות עשן מהו כתימרות: יהיו מתמררין ועולין כעשן הקטורת כי המלאך מקטיר נפשותיהן של צדיקים וזהו כתימרות עשן: כתימר"ות כת"י מרו"ת כתו' של מור ואהלות הן צדיקים: ד"א כתות של מור וצעקת הגלות וימררו את חייהם: כתימרות צדיק כתמר יפרח מקטרת מור ולבונה הצדיקים הן קטורת לפני הקב"ה: כתימרות עשן: זה מעלה עשן של קטורת: מור א'. ולבנה ב': אבקת ג' כנגד ג' אבות מכל לרבות שבטים מכל אבקת רוכל כי נאמר בקטורת ושחקת ממנו הדק וזהו אבקת רוכ"ל גי' אה"רן שהיה מביא הקטורת לפני ולפנים מכל אבקת זה יעקב שנאמר בו ויאבק מיכאל נאבק עמו ויכול לעוף בפנים אחד מהלך ת"ק: מכל אבקת. מל"אך ק"ת ר"ל עוף באחת בת"ק מהלך עולם מקטרת זו הנשמה שהיא נקטרת למעלה ע"י מיכאל הוא כמו מור ולבונה: מכ"ל אבק"ת מלא"ך העף בק"ת הוא המקטיר נפשותיהן. רוכ"ל גי' אהר"ן חשוב כנגד מיכאל לכך שניהן רמוזין כאן כמו שכתבנו: הנה מטתו שלשלמה. "אבקת "רוכל ה"נה אותיות אהר"ן. ד"א הנה מטתו זה המשכן או המקדש: ששים גבורים: ס' ריבוא שבונין המשכן: ד"א כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה וי"ב שבטים הרי ס' וזהו ס' גבורים וזהו כמניין הנ"ה: ד"א הנ"ה אמה אורך המקדש: הנ"ה מטתו גי' המשכן. ק' יותר כנגד אורך החצר: מטתו גי' והמק"דש. ששים גברים גי'